Page 191 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 191

‫בין עם לארץ  ‪189‬‬

‫פולין חשובה יותר מארץ‪-‬ישראל השלמה‪ ,‬שכן 'מדינת יהודים קטנה נותנת לנו‬
‫את האפשרות של עליה ועבודה מורחבת במשך ‪ 15‬עד ‪ 20‬שנה'‪ 101.‬לעומתו אמר‬
‫יהושע השל פרבשטיין (‪ ,)1948–1870‬מנהיג 'המזרחי' בפולין‪' :‬ד"ר קליינבוים דיבר‬
‫על יהודי פולניה הדלים‪ .‬חטא הוא להשתמש במאורעות שבפולניה‪ ,‬כדי להצדיק‬
‫בהם את נקודת‪-‬השקפתו על המדינה היהודית‪ ,‬יהודי פולניה עצמם ימחו נגד זה‬
‫בכל תוקף; הם יראו בזה עלבון לרגשותיהם‪ ,‬אם יבססו את הציונות על יסודות‬

                                                                      ‫של רחמים'‪102.‬‬
‫בנאומו בקונגרס הציוני העשרים ניסח בן‪-‬גוריון את עמדתו בצורה חדה‬
‫ובהירה‪ .‬זה היה הנאום הארוך והמקיף ביותר שנישא בקונגרס‪ 103.‬הוא קבע‪:‬‬
‫'הציונות אינה חברת התיישבות בלבד‪ ,‬השוקלת ובוחנת אך ורק שאלות משקיות‬
‫וכספיות‪ ]...[ .‬הציונות היא תנועת‪-‬עם‪ ,‬ששומה עליה לחנך את ההמונים היהודים‬
‫ואת הדור הצעיר‪ ,‬לארגן את כוחו הקיבוצי של העם ולנהל את מלחמתו הפוליטית‪,‬‬
‫לגייס את יכולתו היוצרת ולבנות את הארץ'‪ 104.‬העובדה שהציונות הייתה עבור‬
‫בן‪-‬גוריון תנועת‪-‬עם מצביעה על הדמיון בין דרך הטיעון שלו מול מתנגדיו‪ ,‬ובהם‬
‫אוסישקין‪ ,‬לבין דרך הטיעון של הרצל בוויכוח עם אוסישקין בכינוס הוועד הפועל‬
‫באפריל ‪ :1904‬התפיסה העקרונית שהציונות היא תנועה לאומית המייצגת את‬

                                                           ‫העם היהודי ומחויבת לו‪.‬‬
‫כיוון שבן‪-‬גוריון הדגיש את היסוד הארצי בציונות וראה את עצמו ציוני ארץ‪-‬‬
‫ישראלי הוא יצר הפרדה‪ ,‬בדומה לווייצמן‪ ,‬בין העמדה הפרגמטית בהווה לבין‬
‫העתיד והחזון הרוחני‪ .‬זכות על ארץ‪-‬ישראל הייתה בעיניו רק לעם היהודי ולא‬
‫לערבים‪ .‬להם היו זכויות אזרחיות אך לא לאומיות‪' :‬להם זכות‪-‬תושבים לנו זכות‪-‬‬
‫עם'‪ 105.‬הוא הדגיש את האינטרס המיידי של העם היהודי להקים מדינה ולו בחלק‬
‫קטן מן הארץ‪ ,‬ולפיכך תבע להחיש את המהלכים המדיניים‪ .‬בין שאר הסיבות‬
‫'להחשת הטמפו' מנה בן‪-‬גוריון את אלה‪' :‬מצוקת ישראל גדלה‪ .‬לחץ המוני‬
‫ישראל ולחץ המדינות הרוצות להפטר מהמונים אלה מתגבר‪ .‬שאלת היהודים לא‬
‫היתה אף פעם חריפה וחמורה כבימים אלה‪ .‬ומחוץ לא"י אין תקוה ואין סיכוי‪.‬‬
‫נסגר בעדנו העולם'‪ .‬בן‪-‬גוריון חשש מכוחו המתעצם של העולם הערבי שעלול‬
‫לסכל את הקמתה של המדינה היהודית‪ .‬לנוכח סיום המנדט הבריטי בעיראק‬
‫וההתקוממות בסוריה נגד המנדט הצרפתי הוא סבר שהקשר בין הערבים בארץ‪-‬‬

                                                                                         ‫‪ 	101‬שם‪.‬‬
‫‪ 1	 02‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .82‬גם הרב ראובן‪-‬יהודה נייפלד‪ ,‬מזכיר אגודת הרבנים בפולין‪ ,‬פרסם את התנגדות‬

                               ‫הרבנים לרעיון החלוקה‪ ,‬ראו ההד‪ ,‬י"ב באלול תרצ"ז‪ ,‬עמ' יג‪.‬‬
                                                     ‫‪ 1	 03‬הקונגרס הציוני העשרים‪ ,‬עמ' ‪.110–95‬‬
                                                              ‫‪ 	104‬שם‪ ,‬עמ' ‪( 99‬ההדגשה במקור)‪.‬‬

                                                 ‫‪ 	105‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .99–98‬ראו גם שם‪ ,‬עמ' ‪.104–103‬‬
   186   187   188   189   190   191   192   193   194   195   196