Page 191 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 191
בין עם לארץ 189
פולין חשובה יותר מארץ-ישראל השלמה ,שכן 'מדינת יהודים קטנה נותנת לנו
את האפשרות של עליה ועבודה מורחבת במשך 15עד 20שנה' 101.לעומתו אמר
יהושע השל פרבשטיין ( ,)1948–1870מנהיג 'המזרחי' בפולין' :ד"ר קליינבוים דיבר
על יהודי פולניה הדלים .חטא הוא להשתמש במאורעות שבפולניה ,כדי להצדיק
בהם את נקודת-השקפתו על המדינה היהודית ,יהודי פולניה עצמם ימחו נגד זה
בכל תוקף; הם יראו בזה עלבון לרגשותיהם ,אם יבססו את הציונות על יסודות
של רחמים'102.
בנאומו בקונגרס הציוני העשרים ניסח בן-גוריון את עמדתו בצורה חדה
ובהירה .זה היה הנאום הארוך והמקיף ביותר שנישא בקונגרס 103.הוא קבע:
'הציונות אינה חברת התיישבות בלבד ,השוקלת ובוחנת אך ורק שאלות משקיות
וכספיות ]...[ .הציונות היא תנועת-עם ,ששומה עליה לחנך את ההמונים היהודים
ואת הדור הצעיר ,לארגן את כוחו הקיבוצי של העם ולנהל את מלחמתו הפוליטית,
לגייס את יכולתו היוצרת ולבנות את הארץ' 104.העובדה שהציונות הייתה עבור
בן-גוריון תנועת-עם מצביעה על הדמיון בין דרך הטיעון שלו מול מתנגדיו ,ובהם
אוסישקין ,לבין דרך הטיעון של הרצל בוויכוח עם אוסישקין בכינוס הוועד הפועל
באפריל :1904התפיסה העקרונית שהציונות היא תנועה לאומית המייצגת את
העם היהודי ומחויבת לו.
כיוון שבן-גוריון הדגיש את היסוד הארצי בציונות וראה את עצמו ציוני ארץ-
ישראלי הוא יצר הפרדה ,בדומה לווייצמן ,בין העמדה הפרגמטית בהווה לבין
העתיד והחזון הרוחני .זכות על ארץ-ישראל הייתה בעיניו רק לעם היהודי ולא
לערבים .להם היו זכויות אזרחיות אך לא לאומיות' :להם זכות-תושבים לנו זכות-
עם' 105.הוא הדגיש את האינטרס המיידי של העם היהודי להקים מדינה ולו בחלק
קטן מן הארץ ,ולפיכך תבע להחיש את המהלכים המדיניים .בין שאר הסיבות
'להחשת הטמפו' מנה בן-גוריון את אלה' :מצוקת ישראל גדלה .לחץ המוני
ישראל ולחץ המדינות הרוצות להפטר מהמונים אלה מתגבר .שאלת היהודים לא
היתה אף פעם חריפה וחמורה כבימים אלה .ומחוץ לא"י אין תקוה ואין סיכוי.
נסגר בעדנו העולם' .בן-גוריון חשש מכוחו המתעצם של העולם הערבי שעלול
לסכל את הקמתה של המדינה היהודית .לנוכח סיום המנדט הבריטי בעיראק
וההתקוממות בסוריה נגד המנדט הצרפתי הוא סבר שהקשר בין הערבים בארץ-
101שם.
1 02שם ,עמ' .82גם הרב ראובן-יהודה נייפלד ,מזכיר אגודת הרבנים בפולין ,פרסם את התנגדות
הרבנים לרעיון החלוקה ,ראו ההד ,י"ב באלול תרצ"ז ,עמ' יג.
1 03הקונגרס הציוני העשרים ,עמ' .110–95
104שם ,עמ' ( 99ההדגשה במקור).
105שם ,עמ' .99–98ראו גם שם ,עמ' .104–103
