Page 187 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 187
בין עם לארץ 185
חריפה שכמוה לא ידעה התנועה הציונית מאז הקונגרס השישי ב .1903-הקונגרס
נפתח בהזכרת הפעילים הציונים שנפטרו בסמוך לקונגרס ובראשם נחום סוקולוב.
לנשיא הקונגרס נבחר מנחם אוסישקין ,המתנגד החריף ביותר לתוכנית החלוקה,
וחילופי הדברים בינו לבין וייצמן במהלך הקונגרס העשרים העלו מחדש את
שהתרחש בקונגרס הציוני השישי.
נשיא התנועה הד"ר חיים וייצמן פתח את הקונגרס הציוני העשרים בחשש
כבד מן ההכרעה הגורלית שעמדה בפניהם .הוא היה מודע היטב להתנגדות בקרב
הציונים לרעיון החלוקה ובמיוחד להצעה של ועדת פיל ,שייחדה למדינה היהודית
חלק קטן משטחי ארץ-ישראל המערבית וללא ירושלים .לכן ניסה להפריד בין
ההצעה הקונקרטית של ועדת פיל לבין עקרון החלוקה ,דהיינו שיש לחלק את
הארץ בין היהודים ובין הערבים' :ברצוני להקדים תיכף ומיד שאינני מדבר בהצעה
הכלולה בספר הכחול .הצעה זו אינה נתנת להתקבל!' 84.עם זאת הוא הצביע על
חשיבותה של מדיניות פרגמטית של ההנהגה הציונית בעיתוי כה קריטי בתולדות
העם היהודי .וייצמן ביקש מחברי הקונגרס לבחון את רעיון החלוקה על פי שני
קריטריונים' :א .האם אותו העיקרון יכול לשמש בסיס בשביל בנין של חיים
יהודיים? [ ;]...ב .האם יש בהצעה זאת משום פתרון לשאלת היהודים ,שכיום —
הדבר נעשה בנלי מכדי לדבר עליו — היא רווית-סכנה לא רק לנו ,כי אם לעולם
כולו?' 85.לפי קריטריונים אלה סבר וייצמן שחובה על הקונגרס הציוני לאשר את
עקרון החלוקה' :תפקידנו כעת הוא לתת תשובה לאור שני המבחנים :האפשר
לתת אותה בחיוב או בשלילה .אני חושב שאפשר ואפשר .ולא זאת בלבד :אני
חושב אפילו שחייבים אנו לתת תשובה בחיוב'86.
וייצמן שב והדגיש שאין הוא שולל את החזון הדתי או המשיחי ביחס לארץ-
ישראל ,ברם לעת הזאת חובת ההנהגה להשיג את היעד האפשרי .קבלת עקרון
החלוקה לטענתו לא עמדה בניגוד לחזון הדורות באשר לארץ-ישראל' :איני מדבר
כאחד מאנשי "המזרחי" ,אלא כאדם בעל הרגשה דתית עמוקה ,אף אם אינו מקיים
את מנהגי הדת הרשמיים .אני מבדיל תכלית הבדלה בין המציאות ובין היעוד
המשיחי ,שכולנו מאמינים בו שהוא חלק מישותנו ,שנשמר וטופח על ידי המסורת
הלאומית ושנתקדש על ידי יסורי-קדושים במשך אלפי שנים' .לא במקרה ערך
וייצמן את ההבחנה בין החזון היהודי של אחרית הימים לבין המציאות ההיסטורית
הקונקרטית .אמונה ציונית תרבותית עמוקה נתערבבה בנאומו עם שיקולים
פוליטיים ריאליים באשר לאפשרויותיה של התנועה הציונית בהקשר היסטורי
עגום ,או בלשונו 'טרגי'' :אחריות ללא דוגמה כלפי הדור הבא רובצת עלינו בכל
8 4הקונגרס הציוני העשרים ,עמ' .31
85שם ,עמ' .33
86שם ,עמ' ( 32ההדגשה במקור).
