Page 183 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 183

‫בין עם לארץ  ‪181‬‬

‫רעיון החלוקה שנדון כאמור גם בקרב חוגים ציוניים כבר לפני פרסום מסקנות‬
‫ועדת פיל ב‪ 1937-‬היה תפנית דרמטית במדיניות הציונית והוא הצית פולמוס חריף‬
‫ביותר בקרב התנועה הציונית בארץ‪-‬ישראל וברחבי העולם היהודי כולו‪ .‬הפולמוס‬
‫הבליט את ההבדלים בין שני המחנות הניצים בתנועה הציונית‪ :‬הפרגמטיסטים‪,‬‬
‫אשר העמידו את טובת העם לנגד עיניהם‪ ,‬והמקסימליסטים‪ ,‬שהעמידו את שלמות‬

                                                   ‫את הארץ בראש סדר העדיפויות‪.‬‬
‫מעניין להתייחס לוויכוח בין מנהיגי הציונות בשנות השלושים חיים וייצמן‬
‫ודוד בן‪-‬גוריון לבין מנחם אוסישקין‪ ,‬שהיה כזכור בן הפלוגתא העיקרי של הרצל‬
‫בימי פולמוס אוגנדה‪ .‬בן‪-‬גוריון‪ ,‬בהיותו ציוני ארץ‪-‬ישראלי מובהק‪ ,‬הדגיש את‬
‫הממד הטריטוריאלי בהיסטוריה היהודית ואת הזכות ההיסטורית של העם‬
‫היהודי על ארץ‪-‬ישראל‪ .‬אבל בעת הדיון על הצעת החלוקה גישתו הייתה מדינית‬
‫ופרגמטית‪ .‬בסבך הדיונים על הצעת החלוקה של ועדת פיל שב והוזכר סכסוך‬
‫אוגנדה‪ .‬ישיבת הוועד הפועל הציוני המצומצם‪ ,‬שהתקיימה ב‪ 12-‬באפריל ‪,1937‬‬
‫הייתה לזירת התנצחות בין בן‪-‬גוריון הפרגמטיסט לבין אוסישקין המקסימליסט‪.‬‬
‫נאומו של בן‪-‬גוריון כוון ישירות לטיעוניו של אוסישקין‪ :‬הציונות בשונה מדורות‬
‫היהודים בגלות שקיוו לגאולה‪ ,‬מעלה על נס לא רק את התפילה והגעגועים‪ .‬היא‬
‫כרוכה במסירות נפש ובאבידות בנפש‪' :‬אמש הספיד פה אוסישקין ‪ 102‬אנשים‬
‫אשר נפלו במשך השנה האחרונה‪ .‬אלה לא הראשונים הם‪ ,‬ואני מפחד שהם לא‬
‫האחרונים'‪ 71.‬אמר בן‪-‬גוריון והוסיף שהציונות גבתה קורבנות בנפש מראשיתה‬
‫'ועלינו לשאת באחריות הדם השפוך הזה‪ ,‬אם כל אחד מאתנו לא מוכן למסירות‬
‫הנפש אשר בה הלכו אלה אשר נפלו‪ ...‬ואנחנו צריכים לדאוג לדורות הבאים‪,‬‬

                                    ‫עליהם אנחנו אחראים ולא לדורות הקודמים'‪72.‬‬
‫מעמדה פרגמטית העדיף בן‪-‬גוריון את חלוקת הארץ על הקפאת המצב‪,‬‬
‫שעלולה הייתה להוביל להחמרה ניכרת במצבם של היהודים‪ .‬כדי להשיג את‬
‫ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬טען בן‪-‬גוריון 'עלינו לעשות את כל מה שבאפשרותנו‪ ,‬אבל כל‬
‫מה שבאפשרותנו ולא יותר'‪ 73.‬בן‪-‬גוריון עימת את עמדתו המקסימליסטית של‬
‫אוסישקין עם המציאות הארץ‪-‬ישראלית‪ .‬הוא שב והדגיש שהציונות אינה בעמדת‬
‫כוח והיהודים אינם מוותרים על חלקי ארץ‪ ,‬שהרי הארץ כלל אינה בשליטתם‪.‬‬
‫ההתנגדות הערבית העזה מסכנת את האפשרות לכינונה של מדינה יהודית כלשהי‬
‫משום שתמיכת המעצמות באינטרס היהודי הולכת ונחלשת בשל מצב היחסים‬

                                                                      ‫הבין‪-‬לאומיים‪:‬‬

‫אני מבין שזאת הייתה חויה גדולה בחייו של אוסישקין העניין של אוגנדה‪.‬‬
‫לא רק בגלל ענין זה ולאו דווקא בגלל עניין זה יש לאוסישקין מקום‬

                                                             ‫‪ 7	 1‬הלר‪ ,‬במאבק למדינה‪ ,‬עמ' ‪.173‬‬
                                                                                         ‫‪ 	72‬שם‪.‬‬
                                                                                         ‫‪ 	73‬שם‪.‬‬
   178   179   180   181   182   183   184   185   186   187   188