Page 178 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 178

‫‪  176‬פרק חמישי‬

‫הציונות המדינית הייתה השיבה לעקרונותיה של תוכנית באזל‪ 54.‬יוסף קלוזנר‪,‬‬
‫מתנגד נחרץ להצעת אוגנדה‪ ,‬היטיב לתאר מעל דפי 'השלוח' את שהתרחש‬
‫בקונגרס השביעי‪ .‬לדבריו המנצחים בקונגרס השביעי — 'ציוני ציון' — נבהלו‬
‫מניצחונם וקירבו את הציונים המדיניים בחזרה לעמדות ההנהגה כשם שהמנצחים‬
‫בקונגרס השישי‪ ,‬הרצל והמדיניים‪ ,‬נבהלו מניצחונם ומיהרו לפייס את 'ציוני‬
‫ציון' 'אומרי הלאו'‪ 55.‬הפשרה נמצאה אפוא אצל אותם גורמים שניסו לאזן בין‬
‫שני הרכיבים‪ :‬טובת העם והשאיפה לעלות לארץ‪-‬ישראל‪ .‬האישור המחודש של‬
‫תוכנית באזל כמטרת העל של הציונות נועד לבטא את העמדה הזו‪ .‬הציונות‬
‫הצליחה לרסן בדרכים דמוקרטיות ובמחיר של פרישת הטריטוריאליסטים את‬
‫הפולמוס הפנימי בתוכה לאחר ‪ ,1905‬אבל הסכסוך בשאלת העם והארץ לא הוכרע‬

    ‫סופית והוא המשיך להעסיק את התנועה הציונית גם בתקופת המנדט הבריטי‪.‬‬

                                      ‫בין עם לארץ בתקופת המנדט הבריטי‬

‫הצהרת בלפור והכיבוש הבריטי של ארץ‪-‬ישראל שינו לחלוטין את המציאות‬
‫הפוליטית והדיפלומטית שבה פעלה התנועה הציונית לאחר מלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ .‬משלטון עות'מאני שהתנגד לריבונות היהודית בארץ‪-‬ישראל עברה‬
‫הארץ לשליטת בריטניה שתמכה בהקמת בית לאומי ליהודים בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫הצהרת בלפור ולאחריה כתב המנדט של חבר הלאומים הגשימו את המטרה‬
‫שניסח הרצל להכרה בין‪-‬לאומית בזכות היהודים לסוברניות פוליטית‪ .‬אולם‬
‫המציאות ההיסטורית עדיין לא אפשרה הקמת מדינה יהודית בתוך זמן קצר‪.‬‬
‫מנהיגי הציונות‪ ,‬שהבינו כי תהליך הקמתה של מדינה יהודית בארץ‪-‬ישראל עתיד‬
‫להמשך עוד זמן רב‪ ,‬ביקשו לתעל את ההגירה היהודית אל ארץ‪-‬ישראל‪ .‬העיקרון‬
‫שהנחה מעתה את המנהיגות הציונית בכללה היה יצירתו של רוב יהודי בארץ‪-‬‬

                                                                              ‫ישראל‪.‬‬
‫ביישוב הארץ‪-‬ישראלי הודגשה מרכזיותה של הארץ לא רק בפוליטיקה‬
‫ובמדיניות הדיפלומטית אלא גם בתרבות ובאידיאולוגיה‪ .‬בתחום החינוך והתרבות‬
‫אנו מוצאים ביטויים רבים להצבתו של הרכיב הארצי הטריטוריאלי במרכז ההוויה‬
‫הציונית‪ .‬עיצוב הנוער על פי דגם ה'צבר'‪ ,‬היהודי החדש הארץ‪-‬ישראלי‪ ,‬הילידי‪,‬‬

‫יש לציין שגם זנגוויל עצמו לא שלל עקרונית את ארץ‪-‬ישראל‪ .‬עוד באוגוסט ‪ ,1903‬ערב‬                ‫‪	54‬‬
‫הקונגרס השישי‪ ,‬הוא דיבר על ארץ‪-‬ישראל כעל האפשרות היחידה להתיישבות יהודית‪ .‬ראו‬               ‫‪	55‬‬
‫זנגוויל‪ ,‬הדרך לעצמאות‪ ,‬עמ' ‪ .66–57‬יתר על כן‪ ,‬כידוע לאחר הצהרת בלפור שב זנגוויל אל‬
‫המחנה הציוני‪ .‬מעניין שדווקא בחוגי הימין הרוויזיוניסטי ראו בו ציוני נאמן‪ :‬נתניהו‪ ,‬אבות‬

                           ‫הציונות‪ ,‬עמ' ‪ ;227–173‬זנגוויל‪ ,‬מאמרים ונאומים‪ ,‬עמ' ‪.357–331‬‬
                                                            ‫אליאב‪ ,‬דוד וולפסון‪ ,‬עמ' ‪.64–31‬‬
                                                                   ‫קלוזנר‪ ,‬הקונגרס השביעי‪.‬‬
   173   174   175   176   177   178   179   180   181   182   183