Page 178 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 178
176פרק חמישי
הציונות המדינית הייתה השיבה לעקרונותיה של תוכנית באזל 54.יוסף קלוזנר,
מתנגד נחרץ להצעת אוגנדה ,היטיב לתאר מעל דפי 'השלוח' את שהתרחש
בקונגרס השביעי .לדבריו המנצחים בקונגרס השביעי — 'ציוני ציון' — נבהלו
מניצחונם וקירבו את הציונים המדיניים בחזרה לעמדות ההנהגה כשם שהמנצחים
בקונגרס השישי ,הרצל והמדיניים ,נבהלו מניצחונם ומיהרו לפייס את 'ציוני
ציון' 'אומרי הלאו' 55.הפשרה נמצאה אפוא אצל אותם גורמים שניסו לאזן בין
שני הרכיבים :טובת העם והשאיפה לעלות לארץ-ישראל .האישור המחודש של
תוכנית באזל כמטרת העל של הציונות נועד לבטא את העמדה הזו .הציונות
הצליחה לרסן בדרכים דמוקרטיות ובמחיר של פרישת הטריטוריאליסטים את
הפולמוס הפנימי בתוכה לאחר ,1905אבל הסכסוך בשאלת העם והארץ לא הוכרע
סופית והוא המשיך להעסיק את התנועה הציונית גם בתקופת המנדט הבריטי.
בין עם לארץ בתקופת המנדט הבריטי
הצהרת בלפור והכיבוש הבריטי של ארץ-ישראל שינו לחלוטין את המציאות
הפוליטית והדיפלומטית שבה פעלה התנועה הציונית לאחר מלחמת העולם
הראשונה .משלטון עות'מאני שהתנגד לריבונות היהודית בארץ-ישראל עברה
הארץ לשליטת בריטניה שתמכה בהקמת בית לאומי ליהודים בארץ-ישראל.
הצהרת בלפור ולאחריה כתב המנדט של חבר הלאומים הגשימו את המטרה
שניסח הרצל להכרה בין-לאומית בזכות היהודים לסוברניות פוליטית .אולם
המציאות ההיסטורית עדיין לא אפשרה הקמת מדינה יהודית בתוך זמן קצר.
מנהיגי הציונות ,שהבינו כי תהליך הקמתה של מדינה יהודית בארץ-ישראל עתיד
להמשך עוד זמן רב ,ביקשו לתעל את ההגירה היהודית אל ארץ-ישראל .העיקרון
שהנחה מעתה את המנהיגות הציונית בכללה היה יצירתו של רוב יהודי בארץ-
ישראל.
ביישוב הארץ-ישראלי הודגשה מרכזיותה של הארץ לא רק בפוליטיקה
ובמדיניות הדיפלומטית אלא גם בתרבות ובאידיאולוגיה .בתחום החינוך והתרבות
אנו מוצאים ביטויים רבים להצבתו של הרכיב הארצי הטריטוריאלי במרכז ההוויה
הציונית .עיצוב הנוער על פי דגם ה'צבר' ,היהודי החדש הארץ-ישראלי ,הילידי,
יש לציין שגם זנגוויל עצמו לא שלל עקרונית את ארץ-ישראל .עוד באוגוסט ,1903ערב 54
הקונגרס השישי ,הוא דיבר על ארץ-ישראל כעל האפשרות היחידה להתיישבות יהודית .ראו 55
זנגוויל ,הדרך לעצמאות ,עמ' .66–57יתר על כן ,כידוע לאחר הצהרת בלפור שב זנגוויל אל
המחנה הציוני .מעניין שדווקא בחוגי הימין הרוויזיוניסטי ראו בו ציוני נאמן :נתניהו ,אבות
הציונות ,עמ' ;227–173זנגוויל ,מאמרים ונאומים ,עמ' .357–331
אליאב ,דוד וולפסון ,עמ' .64–31
קלוזנר ,הקונגרס השביעי.
