Page 176 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 176

‫‪  174‬פרק חמישי‬

‫מאד‪ ,‬הכרתי יהודים הרבה — זה היה לעתים תענוג‪ .‬אבל‪ ,‬רבותי‪ ,‬גם‬
‫נוכחתי לדעת‪ ,‬כי הפתרון בשבילנו הוא רק בארץ‪-‬ישראל‪ .‬בחוברת 'מדינת‬
‫היהודים' רציתי בחבל ארץ אחד‪ .‬אמרתי‪ :‬ארץ‪-‬ישראל או ארגנטינה‪.‬‬
‫אל תאמינו כי זה אופורטוניזם‪ ,‬כי גם בשעה שאני מתעסק בפוליטיקה‬
‫ובדיפלומטיה אין אני אופורטוניסט! הייתי יכול להתחבב על רבים אילו‬
‫אמרתי‪' :‬לא ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬אלא ארץ אחרת'‪ ]...[ .‬אם אני אומר לכם‪,‬‬
‫שנעשיתי ציוני ונשארתי ציוני‪ ,‬וכל שאיפותי מכוונות לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬יש‬

                                                      ‫לכם יסוד להאמין לי‪46.‬‬

‫הרצל שאף למצוא איזון בין הקטבים 'עם' ו'ארץ' ועשה את המרב כדי לשמור על‬
‫אחדות התנועה וליצור קונצנזוס ציוני‪ .‬אולם באותה מידה הוא תבע מ'ציוני ציון'‬
‫לשמור על אחדות התנועה בכך שיקבלו על עצמם במלואן את החלטות הקונגרס‬
‫אשר חייבו לשלוח משלחת לבחינתה של הצעת ההתיישבות במזרח אפריקה‪.‬‬
‫בסיומו של כינוס הוועד הפועל הגדול נר ָאה שהרצל הצליח להפיג את המתח‬
‫בתנועה‪ .‬אבל לאחר מותו‪ ,‬בקיץ באותה השנה (ב‪ 3-‬ביולי ‪ ,)1904‬עדיין נותרו שתי‬
‫הפרדיגמות המרכזיות להשגת מטרת הציונות‪ :‬לפי שיטת ה'מערבים' הציונות היא‬
‫תנועה לאומית מודרנית המעוניינת למצוא פתרון מהיר לבעיית העם היהודי‪ .‬לכן‬
‫ככל שהתעכב הפתרון המועדף להשיג צ'רטר ליהודים בארץ‪-‬ישראל הם ניסו‬
‫לחפש גם חלופות ביניים‪ .‬לעומתם הציונות ה'מזרחית'‪ ,‬מייסודה של 'חיבת ציון'‪,‬‬
‫ייחסה חשיבות מועטה יותר לפעולה הדיפלומטית ואנשיה פעלו ליישב את ארץ‪-‬‬

                                                                            ‫ישראל‪47.‬‬
‫לקראת הקונגרס השביעי המשיכו תומכי תוכנית אוגנדה לשכנע את צירי‬
‫הקונגרס הציוני לאשרה‪ .‬יעבץ‪ ,‬במאמרו 'ארץ‪-‬ישראל או ארץ לישראל'‪ ,‬צידד‬
‫בעמדה שיש לדאוג בראש וראשונה ְלארץ עבור העם היהודי אפילו מחוץ לארץ‪-‬‬
‫ישראל כדי לספק את צורכי העם בעת מצוקה‪' :‬אין אנו בני חורין אפילו שעה‬
‫אחת ממצות ישוב ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬המשוה לנגדנו את תפארתנו מקדם ואת תקותנו‬
‫לאחרית הימים‪ .‬אך אם כל המצות נדחות במקום שיש בו פקוח נפש ליחיד‪ ,‬על‬
‫אחת כמה וכמה שכל המצות‪ ,‬וגם מצות ישא"י [יישוב ארץ‪-‬ישראל] בתוכן‪ ,‬נדחות‬

                                           ‫במקום שיש פקוח נפש לאומה שלמה'‪48.‬‬
‫במאמר זה ניתח יעבץ את המציאות שבה היה העם היהודי נתון והציג גישה‬
‫דומה מאד לגישתו הפרגמטית של הרב ריינס‪ .‬בדומה לריינס גם הוא הביע חשש‬
‫גדול מפני האנטישמיות וגם הוא חשש לקיומו הפיזי והרוחני של העם‪ .‬לכן‬
‫הוא קיבל את תוכנית אוגנדה וטען שכאשר תהיה ליהודים טריטוריה עצמאית‬
‫תצמח מכך גם תועלת רוחנית ויהיה אפשר לחזק את רוח העם הסובלת ממצוקת‬

                                                                                ‫‪ 	46‬שם‪ ,‬עמ' ‪.316‬‬
                                                   ‫‪ 4	 7‬ויטל‪ ,‬המהפכה הציונית‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.356–347‬‬
                               ‫‪ 	48‬זאב יעבץ‪' ,‬ארץ ישראל או ארץ לישראל'‪ ,‬הזמן‪.6-7.7.1905 ,‬‬
   171   172   173   174   175   176   177   178   179   180   181