Page 180 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 180

‫‪  178‬פרק חמישי‬

‫והערבים בארץ לשלב חדש ואלים של עימות לאומי‪ .‬ממשלת בריטניה‪ ,‬שעייפה‬
‫מן הניסיונות החוזרים ונשנים למצוא איזון בין כתב המנדט לבין המציאות בארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ ,‬החלה לבחון הצעות חדשות לפתרון הסכסוך בין יהודים לערבים בארץ‪.‬‬
‫לשם כך הוקמה ב‪ 7-‬באוגוסט ‪ 1936‬ועדת החקירה הבריטית בראשות הלורד‬
‫פיל (‪ )Peel‬והיא נשלחה לארץ‪-‬ישראל בינואר ‪ .1937‬כעבור שבעה חודשי עבודה‬
‫נמרצת הציעה הוועדה לחלק את הארץ לשתי מדינות‪ ,‬יהודית וערבית‪ ,‬בדומה‬

               ‫למסקנות ועדת האו"ם (‪ )UNSCOP‬עשור מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪.1947‬‬
‫מעצבי המדיניות הציונית בשנות העשרים והשלושים העלו אפשרויות‬
‫שונות שמטרתן לגשר בין המציאות בארץ‪-‬ישראל והעימות עם הערבים לבין‬
‫חזון הקמת המדינה היהודית שהחל להירקם מאז הצהרת בלפור‪ .‬הם העלו בין‬
‫השאר רעיונות כמו קנטוניזציה‪' ,‬פאריטי' (שיוויון) ופדרציה יהודית‪-‬ערבית‬
‫אך לא הצליחו להביאם לידי מימוש‪ 61.‬רעיון חלוקת הארץ החל לצבור תאוצה‬
‫בשנות השלושים כאשר ההתנגדות הערבית לציונות התעצמה מחד גיסא‬
‫והשלטון הבריטי חדל להאמין במימוש המנדט מאידך גיסא‪ .‬הוועדה המלכותית‬
‫הבריטית גיבשה לבסוף את תוכנית החלוקה והגישה את מסקנותיה ב‪ 8-‬ביולי‬

                                                                              ‫‪62.1937‬‬
‫במקביל לפעולתה של ועדת החקירה הבריטית התנהלו דיונים נמרצים בקרב‬
‫המנהיגות הציונית בשאלת חלוקת הארץ‪ .‬חיים וייצמן‪ ,‬נשיא ההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫דוד בן‪-‬גוריון ראש מפא"י (מפלגת פועלי‪-‬ארץ‪-‬ישראל) ויושב ראש הסוכנות‬
‫היהודית‪ ,‬ומשה שרתוק ראש המחלקה המדינית של הסוכנות‪ ,‬שלושתם קיבלו‬
‫בברכה את רעיון חלוקת הארץ וראו בהצעת החלוקה הזדמנות יוצאת דופן להקים‬
‫מדינת לאום יהודית‪ .‬אבל הצעת החלוקה עוררה גם התנגדות רבה בקרב מנהיגי‬
‫הציונות בארץ ובעולם‪ .‬למרות ההבדלים הברורים בין שני הפולמוסים‪ ,‬שהתקיימו‬
‫בהקשרים היסטוריים שונים בתכלית‪ ,‬יש קווי דמיון מסוימים המאפשרים את‬

                                                    ‫האנלוגיה ואת הניתוח האנליטי‪.‬‬
‫בשני המקרים סוגיית העם והארץ עמדה במרכז הוויכוח‪ ,‬ובשניהם היחס‬
‫לארץ‪-‬ישראל מצד מתנגדי התוכנית חרג מכללי הדיון הפוליטי הדמוקרטי‬
‫והרציונלי‪ .‬ארץ‪-‬ישראל נתפסה משני צידי המתרס הפוליטי לא רק כארץ מקלט‬
‫או כטריטוריה‪ ,‬אלא כמולדת העם היהודי ואף כישות עצמאית הנושאת את תקוות‬
‫הדורות‪ .‬לפיכך המאבק על שאלת חלוקת הארץ‪ ,‬שניטש בין הרצון להיענות‬
‫לצורכי העם היהודי בשלהי שנות השלושים לבין השאיפה להשיג את ארץ‪-‬‬
‫ישראל בשלמותה‪ ,‬חצה מחנות פוליטיים והיה לוויכוח מר שאיים לפצל שוב את‬

‫‪ 6	 1‬הלר‪ ,‬במאבק למדינה‪ ,‬עמ' ‪ ;22–21‬דותן‪ ,‬פולמוס החלוקה‪ ,‬עמ' ‪ .38–37‬על מגוון התוכניות‬
                                         ‫המדיניות של הציונות ראו הנ"ל‪ ,‬הצעות ותוכניות‪.‬‬
                                                                          ‫‪ 6	 2‬הוועדה המלכותית‪.‬‬
   175   176   177   178   179   180   181   182   183   184   185