Page 182 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 182

‫‪  180‬פרק חמישי‬

‫בעוד היהודים מפוזרים על פני קצוי תבל‪ ,‬מעולם לא שכחו את הארץ‪.‬‬
‫אם נוצרים קנו בקיאות באמצעות התנ"ך‪ ,‬במראה פני הארץ‪ ,‬בשמות עריה‬
‫וכפריה‪ ,‬ובמאורעות שאירועו לפני אלפיים שנה יותר‪ ,‬הרי הקשר המקשר‬
‫את היהודים אל הארץ ואל עברה הוא מוצק יותר וגם מדבר יותר אל‬
‫נפשם‪ .‬היהדות ותפלותיה מושרשים עמוק בזכרונות אלה‪ .‬ישנן הוכחות‬
‫לאין מספר לכך‪ ,‬אך די להזכיר את העובדא כי היהודים בכל ארצות‬
‫פזוריהם מתפללים עד היום לגשם באותה העונה שבה נזקקים לגשם‬
‫בארץ‪ .‬ואותה התמסרות לאדמת ישראל‪ ,‬לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬אותו רגש של גלות‬
‫ונכר מאדמה זו‪ ,‬עובר כחוט השני במחשבה היהודית החילונית‪ .‬מיטב‬
‫השירה העברית שנכתבה בגולה אף היא‪ ,‬כפרקי התהילים שנכתבו בשביה‪,‬‬

                                               ‫חדורה שאיפה לשוב לציון‪68.‬‬

‫אפילו הנרטיב הציוני המובהק ביותר לא יכול להדגיש טוב יותר את נחיצותה של‬
‫ארץ‪-‬ישראל לפתרון 'השאלה היהודית'‪ .‬דברים אלה נכתבו בחלקו הראשון של‬
‫דוח הוועדה‪ .‬ועדת פיל הכירה אם כן בערך ההיסטורי‪ ,‬הדתי והתרבותי של ארץ‪-‬‬
‫ישראל כמולדתם של היהודים‪ .‬הדברים הללו הצביעו על התודעה ההיסטורית‬
‫המערבית שקשרה בין ההיסטוריה של היהודים לבין תרבות המערב והנצרות‪.‬‬
‫גישה זו עמדה בבסיס ההכרה בזכותם של היהודים לארץ‪-‬ישראל כפי שגובשה‬

                                                   ‫בהצהרת בלפור ובכתב המנדט‪69.‬‬
‫הרקע ההיסטורי הפותח את דוח הוועדה גילה אמפתיה כלפי רעיון שיבת‬
‫היהודים לארצם‪ .‬הוועדה הכירה בזכות היהודים לכונן מדינה בארץ‪-‬ישראל‬
‫אבל חברי הוועדה לא האמינו ביכולתה של בריטניה לממש את המנדט של חבר‬
‫הלאומים‪ .‬ועדת פיל הגיעה למסקנה שאי‪-‬אפשר ליישב בין הדרישות הסותרות‬
‫של שני העמים החיים בארץ‪ ,‬היהודים והערבים‪ ,‬ולפיכך החליטה להמליץ על‬

  ‫חלוקת הארץ בין שני העמים והקמת שתי מדינות‪ ,‬אחת ליהודים ואחת לערבים‪:‬‬

‫ברור כי אין לפתור את הבעיה ע"י שיתנו לערבים או ליהודים את כל‬
‫משאלתם‪ .‬התשובה לשאלה 'מי מהם סופו למשול בפלשתינה?' מוכרחת‬
‫להיות 'לא זה ולא זה'‪ .‬אין אנו חושבים כי ימצא מדינאי ישר‪-‬לב אשר‬
‫יעלה על הדעת להסגיר בידי שלטון ערבי ‪ 400,000‬יהודים [‪ ]...‬או‪ ,‬שאם‬
‫יהפכו היהודים לרוב בארץ‪ ,‬צריכה בריטניה להסגיר לשלטונם כמיליון‬
‫ערבים‪ .‬ואולם אם אין זה מן היושר כי לאום מן הלאומים האלה ימשול‬
‫בכל פלשתינה (א"י) אין אנו מבינים מדוע לא ימשול כל אחד מהם בחלק‬

                                           ‫ממנו‪ ,‬לכשימצא הדבר לאפשרי‪70.‬‬

                                                               ‫‪ 	68‬שם‪ ,‬עמ' ‪( 9‬ההדגשה במקור)‪.‬‬
                                                                              ‫‪ 	69‬שם‪ ,‬עמ' ‪.11–2‬‬

                         ‫‪ 	70‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .273‬וראו את מתווה תוכנית החלוקה‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.286–277‬‬
   177   178   179   180   181   182   183   184   185   186   187