Page 174 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 174
172פרק חמישי
בווינה 41.בכינוס זה העביר הרצל את ההחלטה לאפשר את שיגור המשלחת
לבחון את הצעת מזרח אפריקה בפועל ,אך בצד זאת נקבע גם שרק הקונגרס
השביעי יכריע בשאלה אם לקבל את התוכנית כולה או לדחותה .במהלך הדיונים
והוויכוחים חזר הרצל וניסה לשכנע את 'ציוני ציון' שהוא לא נטש מעולם את
חזון ההתיישבות בארץ-ישראל ולראיה ציין את פעילותו הדיפלומטית בקושטא
וברוסיה בד בבד עם פעילותו בבריטניה גם לאחר הקונגרס השישי 42.הפשרה
שהושגה בכינוס הוועד הפועל הגדול הצליחה למתן את היריבות בין המחנות,
אבל מתוך הוויכוחים שהתנהלו בכינוס אפשר גם ללמוד על הדרך שבה טופלה
שאלת העם והארץ בציונות.
מדיוני הכינוס ניכר שהמחלוקת העקרונית באשר למטרותיה של הציונות
נותרה בעינה .בעיני 'ציוני ציון' המטרה הייתה ארץ-ישראל ולפיכך התנועה
הציונית היא תנועה של יהודים השואפים לעלות לארץ-ישראל .לעומת זאת הרצל
והמנהיגות המדינית ראו בציונות תנועה לאומית המייצגת את העם היהודי כולו.
חילופי הדברים בין הרצל לאוסישקין מלמדים על כך בפירוש .ויכוח בין הרצל
לאוסישקין שנסב בעיקרו על שאלת סמכות נשיא התנועה וסמכויות הקונגרס
גילם בתוכו הבנה שונה ומנוגדת של מהות הציונות:
הרצל :מר אוסישקין ,היודע אתה מהו הקונגרס? הרי הקונגרס הוא
הנציגות המאורגנת של העם היהודי.
אוסישקין :לא ,של הציונות (המולה).
הרצל :מר אוסישקין .אנו רוצים בעלייתה של הציונות ,ואנו רוצים
כי הציונות תהיה נציגותו של העם .מדוע אנו רוצים בזה? משום שאנו
מאמינים ,כי להשגת המטרה הגדולה אנו זקוקים לכח גדול ,וכי הכח הגדול
הזה לא יימצא באגודה כיתתית .זה היה לכם עוד לפני עשרים שנה .אתם
אומרים :אנחנו היינו ציונים עוד לפני עשרים ועשרים וחמש שנה .דבר זה
אתם טוענים כנגדי ,דבר זה אתם אומרים תמיד .אכן ,מה אתם מוכיחים
בכך? מה יכולתם לעשות ,כל זמן שלא הייתה לכם הנוסחה הזאת ,כל זמן
שלא הייתה לכם הציונות המדינית? הייתם בתוך חוגים קטנים והתאספתם
בחדרים קטנים ואספתם כסף .כוונתכם הייתה נהדרת .האידיאליזם שלכם
היה נעלה מכל ספק .אבל לא יכולתם לעשות כלום .משום שלא ידעתם
את הדרך ,והיא אירגונו של העם ,והמכשיר הוא הקונגרס .על כן חייבים
אתם לקבל את דינו ,גם אם אתם מלאי חימה על ההחלטות.
גולדשטיין תיאר את חשדנותו של אוסישקין בהרצל בכינוס זה :גולדשטיין ,אוסישקין 4 1
והפולמוס; הנ"ל ,אוסישקין ,א ,עמ' .186–184 4 2
הרצל ,כתבים ,ח ,עמ' .305–304 ,294–289הרצל ניסה לשכנע את מתנגדיו שהמשך המשא
ומתן עם בריטניה מחזק את יכולתה הדיפלומטית של תנועה הציונית להשיג את יעדיה גם
בארץ-ישראל.