Page 197 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 197
בין עם לארץ 195
היהודי .לארץ-ישראל נקשרו גם כתרים תרבותיים ומשיחיים הקשורים בהיסטוריה
ובזיכרון היהודי .את הנימוקים הדתיים והמשיחיים למרכזיותה של הארץ בציונות
לא העלו רק הציונים הדתיים .בשני הפולמוסים העלו מנהיגי הציונות משני צידי
המתרס את המוטיב הדתי ביחס לארץ-ישראל .בהקשר זה בולטת במהלך הדיון
כולו עמדתו של אוסישקין ,ששב והעלה את המוטיב הדתי בהקשר לאומי מודרני
הקשור בטבורו לדימוי המסורתי של הארץ המובטחת לעם הנבחר .אך גם הרצל,
וייצמן ,בן-גוריון ,כצנלסון ואחרים התייחסו להיבט הרגשי והדתי של הרכיב
הארצי בציונות132.
ההיבט הדתי ביחסים בין העם ובין הארץ בציונות לא היה שייך בלעדית לזרם
הציוני הדתי — ששינה את עמדתו בחלוף הזמן — אלא נכח בקרב כלל התנועה
הציונית בסוגיות אלה .אי-אפשר לאפיין את המחלוקות הפנימיות בציונות רק
במונחים רציונליים ומודרניסטיים אלא יש להבין גם את היסודות התרבותיים
והאתניים היהודיים שמקורם קדם-מודרני .מן הדיון במקרי המבחן שנבחנו לעיל
מתחזקת הטענה שהציונות היא תנועה לאומית אתנית-תרבותית.
הציונות היא תנועה לאומית מודרנית אך כדי להבינה כראוי יש להכיר גם
את היסודות האתניים והתרבותיים הקיימים בה .עיון בנימוקים שהועלו בימי
המחלוקת על היחסים בין העם ובין הארץ בציונות מאפשר לשפוך אור על אופייה
האתני-תרבותי של התנועה .עוד ראוי לציין שלמרות מורכבותן של הסוגיות
הנתונות במחלוקת העובדה שההסתדרות הציונית הצליחה בסופו של דבר לקבל
הכרעות דמוקרטיות ,בשני המקרים ,מלמדת על יכולתו של הזרם המרכזי בציונות
למצוא איזון עדין בין הממד האתני לבין הממד הטריטוריאלי ובין רציונליזם
למשיחיות .איזון זה הוביל גם להישגים הפוליטיים של הציונות בדרך להקמת
מדינת ישראל .קבוצות פוליטיות אשר החזיקו בלעדית ברכיב אחד — העם או
הארץ — הלכו ואיבדו את השפעתן על השיח הציוני או אף פרשו מן הציונות.
כך אירע לתנועה הטריטוריאליסטית בימי פולמוס אוגנדה ,וכך היה גם בתקופת
המנדט הבריטי כאשר הפלגים אשר הדגישו רק רכיב אחד — 'ברית שלום'
ו'האיחוד' מצד אחד ו'ברית הבריונים' וה'כנענים' מצד אחר — לא הצליחו להשפיע
על תהליך קבלת ההחלטות בתנועה הציונית גם כאשר קולם הדהד היטב בתוך
המרחב הציוני.
הפרק השישי להלן מציג את מקרה המבחן האחרון בספר זה המשלב את החזון
האוטופי הספרותי בציונות עם התוכניות הפוליטיות להגשמתו .כפי שהראיתי
בפרק זה גם תודעת העתיד הציונית הושפעה עמוקות מן היסודות התרבותיים
132מעניין להשוות את הדוגמאות שנדונו לעיל עם דבריו של אנתוני סמית על הקשר בין
הלאומיות המודרנית לבין הדת .ראו סמית ,עמים נבחרים ,עמ' .70–33וראו בעניין זה
דברי אוסישקין בקונגרס הציוני העשרים ,לעיל ,עמ' .184והשוו לדברי ביאליק ,לעיל,
עמ' .107–106
