Page 202 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 202

‫‪  200‬פרק שישי‬

‫מעולם המושגים היהודי‪-‬נוצרי משום שבמקרים אלה 'יש בהן משום המשכיות‬
‫וחידוש בעת ובעונה אחת‪ ,‬ואילו הפרדתן לקטגוריות דיון שונות מרדדת אותן‬
‫ופוגעת בהבנת המורכבות של התופעות וקשרי הגומלין שלהן'‪ 5.‬בעיניה המהפכה‬
‫הציונית וגם המהפכה הצרפתית והמהפכה האמריקנית לא היו כל אחת שלב‬
‫חדש המנותק לחלוטין מן העולם הדתי שקדם לה‪ .‬גם המהפכנות החילונית‬
‫הייתה ספוגה בערכים‪ ,‬במושגים ובמיתוסים דתיים כשעסקה בחיפוש אחר האושר‬
‫האנושי והארץ המובטחת‪ .‬מן הבחינה הזו הציונות הצטיינה בהשוואה למהפכות‬
‫המודרניות האחרות ביחסי גומלין מורכבים עם הדת‪' :‬כתנועה משיחית יהודית‬
‫מרדה הציונות במשיחיות הדתית‪ ,‬אבל המשיכה בה כתנועה חילונית בעלת זיקה‬
‫עמוקה לשורשיה הדתיים'‪ 6.‬זאת הסיבה שהאוטופיות הציוניות לגווניהן היו‬
‫עמוסות במיתוסים דתיים גם כאשר כותביהן היו יהודים חילונים שלא היססו‬
‫לשלב מונחים דתיים מובהקים בכתיבתם‪ .‬מושגים מן העולם הדתי כמו גאולה‪,‬‬
‫משיחיות‪ ,‬בית מקדש‪ ,‬קורבנות‪ ,‬סנהדרין‪ ,‬שמיטה‪ ,‬שבת‪ ,‬כל אלה נכחו בספרות‬

                                                   ‫האוטופית הציונית על כל אגפיה‪.‬‬
‫הכתיבה האוטופית הציונית בראשיתה מלמדת עד כמה סבוכה הפקעת של‬
‫קשרי הציונות‪ ,‬הדת והלאומיות‪ .‬בכתביהם של לאומיים מוקדמים כמו משה הס‬
‫והרב יהודה אלקלעי‪ ,‬המייצגים טיפוסים שונים — משכילים ושמרנים — של‬
‫הגות לאומית‪ ,‬אפשר למצוא מחשבה אוטופיסטית משיחית ברורה‪ .‬משה הס‬
‫(‪ )1875–1812‬הפילוסוף הסוציאליסטי‪ ,‬שהיה מקורב בראשית דרכו לקרל מרקס‬
‫ולהגליאנים השמאליים‪ ,‬נטה בשנות החמישים של המאה התשע עשרה אל‬
‫הסוציאליזם האוטופיסטי‪ .‬על השינוי האינטלקטואלי והאישי המרתק שעבר‬
‫בעמדתו‪ ,‬מסוציאליזם ללאומיות‪ ,‬ועל העמדה המיוחדת שגיבש עמדו שלמה‬

                                                                ‫אבינרי ומיכאל גרץ‪7.‬‬
‫בספרו של הס 'רומי וירושלים' אפשר להבחין בבירור בעמדה לאומית‬
‫אוטופיסטית הקוראת להקמת מדינה יהודית בארץ‪-‬ישראל‪ .‬כל כתביו המוקדמים‬
‫של הס היו רחוקים מענייני העם היהודי‪ ,‬הם לא הכינו את הקורא למהפך האישי‬
‫שעבר ביחסו לסוציאליזם‪ ,‬ללאומיות ולאמנציפציה של היהודים‪ .‬ב'רומי וירושלים'‬
‫הוא הציג עמדה לאומית יהודית נחרצת‪ :‬היהודים לדעתו הם עם ולא רק עדה‬
‫דתית כפי שסברו יהודים רבים בעידן האמנציפציה‪ .‬לכן הדרך לשחרורם היא‬
‫שיוויון זכויות לאומי ולא אמנציפציה אזרחית בלבד‪ .‬הס טען שהסלידה והשנאה‬
‫הגרמניות ליהודים לא תיפסקנה רק באמצעות ניסיונות ההשתלבות הנמרצים של‬
‫היהודים‪ ,‬לא באמצעות רפורמה דתית ואף לא באמצעות המרת דת‪ .‬הן תיפסקנה‬

                           ‫אלבוים‪-‬דרור‪ ,‬המחר של האתמול‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.35‬‬        ‫	‪5‬‬
                                                             ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.36‬‬  ‫‪	6‬‬
                                                                          ‫‪	7‬‬
‫אבינרי‪ ,‬משה הס; גרץ‪ ,‬הס והיהדות; זילברנר‪ ,‬סוציאליזם‪ ,‬עמ' ‪.216–202‬‬
   197   198   199   200   201   202   203   204   205   206   207