Page 206 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 206
204פרק שישי
מאוחרים ממנו כמו פרץ סמולנסקין ואחד העם למרות ההבדלים ביניהם ביחסם
לדת ולהלכה.
קריאתו המפורשת של אלקלעי ליישוב ארץ-ישראל ביהודים הושפעה מהרב
יהודה ביבאס ( ,)1852–1789רבה של קורפו ,שגם הוא סבר שהגאולה היא תהליך
הדדי בין כנסת ישראל לבין הקב"ה ,דהיינו הגאולה כרוכה בפעולה אקטיבית
ובעלייה לארץ-ישראל' :שזהו שנאמר במלאכי שובו אלי ואשובה אליכם ר"ל
שישובו ישראל להסתופף בצלו בארץ-ישראל וא"כ [ואחר כך] ישרה שכינתו
בינינו' 19.עמדתו של הרב אלקלעי הייתה כפי שטען יעקב כ"ץ עמדה דתית
משיחית ברורה 20,אך כפי שציינתי אין להמעיט בחשיבותה של גישתו הלאומית
הברורה העולה מקביעתו שהיהודים הם עם השואף לריבונות .האחדות הלאומית
היא אבן פינה בגישתו האוטופיסטית והשפה העברית — מפתח לאחווה הלאומית.
אלקלעי הבין שהעובדה שהיהודים אינם דוברים את השפה העברית אלא חיים
במרחבי תרבות שונים מרחיקה את האפשרות הריאלית לקיומה של אחווה
לאומית' :מעיד אני עלי שכל ימי נצטערתי על דבר זה ולא טוב עשו אבותינו
שכ"כ השכיחו את לשוננו הקדושה ,ונעשתה אומתנו לשבעים אומות ולשוננו
לשבעים לשונות אל כל המקומות אשר נפוצו בם' .החייאתה של העברית כשפת
העם נראתה כחזון רחוק בימיו אך הוא קרא בפועל ללמד את הבנים ואת הבנות
עברית לחיזוקה של האחווה הלאומית:
וע"פ הטבע כמעט שהוא דבר נמנע ובטל שלשוננו הקדושה תשוב למכונה,
אבל כיוון שיעד הנביא יואל 'והיה אחרי כן אשפוך [את] רוחי על כל
בשר ונבאו בניכם ובנותיכם' 21.ונביא הוא לשון דיבור כמו ניב שפתים.
ויעד הנביא כי הבנים והבנות ינבאו ויבינו לדבר לשון צחה ושפה ברורה
ובנעימה .ולכן אין להתיאש כי אם להשתדל ברוב עוז ותעצומות להקים
את לשוננו ולהעמידה ולעשות אותה עיקר .והקב"ה ישפוך רוחו על
המלמדים ועל התלמידים הבנים והבנות וילמדו לדבר צחות .ויגעת ומצאת
תאמין22.
השאיפה לאחדות לאומית בחזונו של הרב אלקלעי באה לידי ביטוי בהצעתו לבטל
את הבדלי הנוסח הנהוגים בתפילה בין הספרדים לאשכנזים ולהנהיג מנהג אחיד
ארץ-ישראלי' :ומכלל המצוה הזאת למנות זקנים שיעמידו הקיבוץ וישוו אותנו
בכתב ובלשון ותורה ומנהג שאין אהבה אלא בדומים ולא תהיה תורתנו ועבודת
אלוהינו מנהג ספרד אשכנז פולין צרפת איטליא וכדומה .כי תורתנו אינה משפט
שם ,עמ' רט. 1 9
כ"ץ ,לאומיות יהודית ,עמ' .356–308 ,284–263 2 0
2 1
יואל ג ,א. 22
אלקלעי ,כתבים ,א ,עמ' רטז–ריז.
