Page 209 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 209

‫האוטופיה הציונית והתרבות העברית  ‪207‬‬

‫לא מוגדר‪ ,‬לא במקום המסגדים הקיימים על הר הבית‪ .‬השבת נסכה הוד של‬
‫קדושה על העיר הישנה‪-‬חדשה‪ ,‬שבה חיים בצוותא מאמינים וחילוניים‪ ,‬יהודים‬

                                                                     ‫ושאינם יהודים‪.‬‬
‫ככלל באלטנוילנד משמשות האמונה והדת תפאורת רקע לחזון הקדמה‬
‫המודרני כפי שראוי היה להיות‪ :‬חזון של חירות‪ ,‬אחווה ושוויון‪ .‬בחברה‬
‫החדשה בארץ‪-‬ישראל התחולל מאבק פוליטי נגד שנאת זרים וגזענות‪ ,‬היה בה‬
‫חיפוש מתמיד אחר תיקון עולם ופתרון לבעיות האנושות כולה‪ .‬האנטישמיות‪,‬‬
‫הגזענות‪ ,‬שנאת הזרים‪ ,‬אפליית נשים ומצוקת השחורים באפריקה‪ ,‬כל אלה נדונו‬
‫באלטנוילנד‪ .‬הרצל תיאר לפרטי פרטים את הסדר המדיני של 'החברה החדשה'‪.‬‬
‫הוא שילב תיאורים מעולם התוכן היהודי הדתי‪-‬מסורתי כמו פסח‪ ,‬שבת‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫שנת היובל ועוד‪ ,‬המלמדים על כמיהתו שלו אל המסורת היהודית‪ .‬חיבתו לרבנים‬
‫שדרשו את טובת עמם ולא התכחשו ליסודות הלאומיים ביהדות באה לידי ביטוי‬
‫באלטנוילנד בדמותו של הרב הקשיש שמואל‪ 26.‬הרצל לא היה מנהיג חילוני‬
‫אנטי‪-‬דתי כפי שנטען לעיתים‪ .‬הוא ראה בדת חלק חשוב מן המארג הלאומי‬
‫במדינה היהודית‪ .‬קשריו ההדוקים עם הרב ריינס מנהיג 'המזרחי' מלמדים על‬
‫קרבה אמיתית ועל הערכה הדדית רבה‪ ,‬אך התמונה הכוללת העולה מאלטנוילנד‬
‫היא של מדינה מודרנית מאוד השוקדת על פיתוח המדע והמחשבה החברתית בת‬

                                                         ‫הזמן ומנצלת את הישגיהם‪:‬‬

‫אנחנו בעצמנו עומדים על כתפיהם של עמי התרבות‪ .‬אם מישהו רוצה‬
‫להצטרף אלינו‪ ,‬להכיר בסדר החברתי שלנו ולקבל על עצמו את החובות‬
‫החברתיות שלנו‪ ,‬מגיע לו גם ליהנות מכל הזכויות שלנו‪ ,‬במלואן‪ .‬כל מה‬
‫ששייך לנו מבוסס על עבודת הכנה שעשו קודמינו‪ 27.‬אנחנו צריכים לפרוע‬
‫את החוב הזה‪ .‬נוכל לעשות זאת רק בדרך אחת‪ :‬סובלנות‪ ,‬סובלנות בדרגה‬
‫הגבוהה ביותר‪ .‬סיסמת הבחירות שלנו צריכה להישמע מעכשיו ולתמיד‪ :‬בן‬

                                                            ‫אדם אחי אתה!‪28‬‬

‫הרצל שב והדגיש את החוב לניסיון המודרני המערבי שנצבר במאה התשע עשרה‪,‬‬
‫אשר היה תשתית ליצירתה של מדינת המופת של היהודים‪ .‬הוא היה מודע‬

‫מאבקו של הרצל נגד 'רבני המחאה' הרפורמים בגרמניה אשר התנגדו נחרצות לציונות‬                      ‫‪2	 6‬‬
‫התחולל כבר בראשית ימיה של התנועה הציונית‪ .‬רבנים אלה היו בעיניו 'הרבנים הרעים'‪,‬‬
‫והוא הבחין בבירור בינם לבין 'הרבנים הטובים' הרבנים הציוניים‪' :‬אנשים כמו מוהליבר‪,‬‬               ‫‪2	 7‬‬
‫כמו רילף‪ ,‬אישים אצילי רוח‪ ,‬מורמים מעם‪ ,‬שלבם הנאמן נתענה בכל שנתענו אחיהם‬                       ‫‪	28‬‬
‫האומללים‪ ,‬העומדים בתוך תוכו של העם‪ ,‬במקום שהוא נרדף ביותר'‪ .‬הרצל‪ ,‬כתבים‪ ,‬ז‪,‬‬

                                                                                     ‫עמ' ‪.103‬‬
‫הכוונה להגות הסוציאליסטית ולניסיונות המדעיים והחברתיים שערכו בני ארצות מערביות‬

                                 ‫במאה התשע עשרה‪ ,‬ראו הרצל‪ ,‬אלטנוילנד‪ ,‬עמ' ‪.121–112‬‬
                                                                                ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.119‬‬
   204   205   206   207   208   209   210   211   212   213   214