Page 214 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 214
212פרק שישי
בכתב העת הרשמי של הציונות 45.Die Weltאוטופיה זו ,שנכתבה כעין פרודיה
על פרשת דרייפוס ,הציגה תמונת ראי עתידנית לפרשת דרייפוס במדינת היהודים.
בכר כמו ידידו לזר היה בקי היטב בנפתוליה של פרשת דרייפוס לכל אורכה
ואף היה מעורב בה .בדומה לפרשה שבה האשימו האנטישמים הצרפתיים קצין
יהודי בבגידה במולדת ,בסיפורו האוטופי של בכר הוצגה תמונה עתידנית דמיונית
הפוכה .הסיפור מתרחש במלאות מאה שנים לקונגרס הציוני הראשון ,במדינה
יהודית בארץ-ישראל אשר בירתה ירושלים.
בסיפורו של בכר התהפכו היוצרות והפעם המשפט אינו נגד יהודי המואשם
בבגידה אלא נגד יהודי שונא גויים (אנטי-גוי) העומד למשפט בירושלים .סיפור
העלילה הוא ביקורת חריפה על החברה הצרפתית בת זמנו של המחבר ובה בעת
הוא מציב תמרור אזהרה לציונות .כפי שבצרפת שנאת הזרים האנטישמית הרימה
ראש כך עלול לפי בכר להתרחש גם במדינת היהודים .בחלוף הזמן עלולים לעלות
כוחות פוליטיים של שונאי זרים ושונאי גויים .בימיו של מחבר האוטופיה פעל
העיתונאי האנטישמי אדואר דרימון ( )Drumontשתרם להאשמתו של דרייפוס
באמצעות העיתונות והספרות האנטישמית שהפיץ .בסיפורו האוטופי של בכר בן
דמותו של דרימון הוא יהודי ושמו יצחק נתנאל פרימון שונא הגויים .כמו דרימון
בשעתו הוא מגייס את העיתונות נגד הגויים.
בכר תיאר מדינה יהודית מודרנית וסובלנית לעילא' :אין אפוא תימא שהיהודים
ביטלו בארצם את כל הבדלי הדת ,הגזע והלאום .חוקה אחת לגר ולאזרח .הזכויות
האזרחיות נתנו אפילו לנוודים' 46.המדינה המתוארת דורשת מן האדם להיות
משכיל ומועיל לחברה ,ולפיכך היא מטפחת חינוך והשכלה ונוצרים קשרים
אמיצים בין יהודים לנוצרים ולמוסלמים .יש אף נישואי תערובת אך הגויים מלים
את בניהם מתוך אהבתם לחיי היהודים בארץ-ישראל 47.בגלל הקשרים החמים
בין יהודים לגויים בארץ-ישראל הוקיע הציבור במדינת היהודים את פרימון
ואת אנשיו האנטי-גויים ,שונאי הזרים .פרימון ,האנטי-גיבור בסיפור ,הוא נצר
למשפחתו של האנטישמי הצרפתי אדואר דרימון שבנו היגר לארץ-ישראל
והתיישב בה .כמו סבו האנטישמי שפרסם את ספרו 'צרפת היהודית' כדי להסית
נגד יהודי צרפת גם פרימון פרסם ספר' ,יהודה שהייתה לגויית' ,כדי להסית נגד
הנוצרים.
בבית המשפט בירושלים שנבנה במתכונת הסנהדרין העמידו לדין את פרימון
על שהשמיץ את הרוזן לבית היליגשטטן ואת שר הימייה סן טורפידו .שניהם ,כך
;Die Welt, 2 (1898), pp. 13-15, 17-18ראו אלבוים-דרור ,המחר של האתמול ,א, 4 5
עמ' .223למותר לציין שהפרסום ב Die Welt-מלמד על תמיכת הרצל במסר האוניברסליסטי
4 6
של המחבר. 47
אלבוים-דרור ,המחר של האתמול ,ב ,עמ' .39
שם ,עמ' .40
