Page 215 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 215

‫האוטופיה הציונית והתרבות העברית  ‪213‬‬

‫טען פרימון‪ ,‬ניהלו יחסי חברות 'מפוקפקת' בין יהודי לגוי‪ ,‬חברות 'שאי‪-‬טבעיותה‬
‫נוגדת לדעותיי ההיסטוריות והסוציולוגיות'‪ 48.‬בראש הסנהדרין ניצב השופט‬
‫מנחם ברנר לזר‪ ,‬נכדו הדמיוני של לזר‪ ,‬חברו של בכר‪ ,‬שנאבק שנים ארוכות למען‬
‫חפותו של דרייפוס‪ 49.‬העלילה כאמור היא מעין תמונה פרודית מהופכת של פרשת‬
‫דרייפוס‪ .‬בשם היהדות מתפרצת שנאת נוצרים משולחת רסן מצידם של פרימון‬
‫וחבורתו‪ .‬בשם עקרונות החופש והחירות שייצג הקונגרס הציוני הראשון בראשותו‬
‫של הרצל קבע בית המשפט בירושלים את אשמתו החמורה של פרימון האנטי‪-‬גויי‬
‫והחליט להרשיעו ולהענישו‪ .‬העונש שנגזר עליו היה עונש 'חינוכי' ולא מאסר פיזי‬
‫כנהוג בשאר המדינות‪ .‬במדינת היהודים האוטופית אין בתי סוהר אלא רק מוסד‬
‫שיקומי‪' :‬ספריית האסורים'‪ ,‬ולכן הוטל על פרימון לכתוב ספר מקיף על תולדות‬
‫האנטישמיות‪ 50.‬גם באוטופיה סטירית זו יש סממנים דתיים ומיתוסים יהודיים‬
‫מימי המקרא‪ ,‬אך הם מופיעים כחלק מן המדינה היהודית המודרנית והסובלנית‬

                               ‫הדוחה מעליה את השנאה כלפי הזר‪ ,‬השונה והחלש‪.‬‬
‫בין האוטופיות הציוניות שנכתבו בראשית ימי התנועה הציונית היה ייצוג גם‬
‫לזרם הרוחני והתרבותי‪ .‬אנשי הזרם האתני תרבותי רצו לחזק את תודעת העבר‬
‫הלאומית היהודית כדי לשרת את ההווה ואת העתיד‪ .‬פעולותיהם של סופרים‬
‫ומלומדים עברים אלה באו לידי ביטוי בעיקר בתחום החינוך העברי והספרות‬
‫העברית‪ .‬הם פעלו באמונה שהם מצויים בעיצומו של עידן תחייה לאומית וראו‬
‫את עצמם מניחי היסוד לעתיד לאומי בארץ‪-‬ישראל‪ .‬חזון העתיד של הציונות‬
‫המזרחית בא לידי ביטוי באוטופיה שפרסם ב‪ 1892-‬אלחנן לייב לוינסקי‪' ,‬מסע‬
‫לארץ‪-‬ישראל בשנת ת"ת'‪ ,‬מעל דפי כתב העת 'פרדס'‪ 51.‬אוטופיה זו נדונה לעיל‬

         ‫בפרק הרביעי‪ .‬להלן התייחסתי בקצרה אל מקומה במארג הכוחות הציוני‪.‬‬
‫סוגיית עיצוב החינוך והתרבות העברית המודרנית‪ ,‬הנשענת על מורשת‬
‫הדורות‪ ,‬זכתה למקום נרחב באוטופיה זו‪ .‬הספר שיקף את פעולתם הנמרצת של‬
‫אנשי אגודת 'בני משה'‪ ,‬שפעלו בשנות התשעים של המאה התשע עשרה‪ ,‬אך‬
‫הוא ייצג השקפה אתנית תרבותית רחבה יותר שהייתה קיימת בציונות בראשיתה‪.‬‬
‫בעלי השקפה זו הדגישו את מקומה המרכזי של השפה העברית כשפתו הלאומית‬
‫של העם היהודי‪ ,‬הם הצביעו על האחווה היהודית כיסוד להגדרתו של היהודי‬

                       ‫המודרני והדגישו את מרכזיותה של ארץ‪-‬ישראל בחיי העם‪.‬‬
‫משכילים ציונים אלה נאבקו בשני פלגים של היהודים בתקופתם‪ ,‬האחד של‬
‫התנועה הרפורמית ושל יהודים ליברלים‪ ,‬חילונים וסוציאליסטים‪ ,‬שהיהדות הייתה‬

                                                                                 ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.45‬‬  ‫‪	48‬‬
                                                                             ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.43–42‬‬   ‫‪	49‬‬
                                                                             ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.51–49‬‬   ‫‪	50‬‬
‫לוינסקי‪ ,‬מסע לארץ‪-‬ישראל‪ .‬הופיע לראשונה ב'פרדס' ב‪ ,1892-‬כתב עת שערך רבניצקי‪,‬‬                   ‫‪5	 1‬‬
                                                                      ‫מקורבו של אחד העם‪.‬‬
   210   211   212   213   214   215   216   217   218   219   220