Page 220 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 220

‫‪  218‬פרק שישי‬

‫הביאה את השלום‪ ,‬את המדע‪ ,‬את הקדמה ואת האושר לכלל האנושות‪68.‬‬
‫ההיסטוריה האוטופית של פרירה מנדס שילבה את החזון המקראי של אחרית‬

                                      ‫הימים עם נאורות‪ ,‬קדמה‪ ,‬השכלה ומודרניזם‪.‬‬
‫'מבט לפנים' הציג חזון דתי וציוני יוצא דופן‪ .‬הממד הדתי ניכר היטב בתיאורי‬
‫כל ההתרחשויות ההיסטוריות במהלך המאה העשרים ולא רק ביחס ליהודים‪.‬‬
‫השקפתו של פרירה מנדס אינה רחוקה מן העמדה המדינית ההרצליאנית‬
‫שהדגישה את ההקשר הבין‪-‬לאומי בעת יצירת הפתרון לשאלת היהודים‪ .‬מדינת‬
‫היהודים לפי הרצל‪ ,‬וגם לפי פרירה מנדס‪ ,‬נועדה להיות אור לגויים כמדינת מופת‬
‫נאורה ומערבית‪ .‬החזון האוטופי הציוני של פרירה מנדס היה חזון דתי וליברלי‪:‬‬
‫היהודים שבים אל ארץ‪-‬ישראל אך הם גם ממשיכים את שליחותם ההיסטורית‬
‫ביחס לעולם‪ .‬תפוצות ישראל אינן נעלמות בעת שיבת ציון המחודשת והיהודים‬
‫ממשיכים למלא את ייעודם כמורים לאנושות כולה‪ .‬מן הבחינה הזו יש דמיון בין‬
‫חזונו של פרירה מנדס לבין חזונה של הציונות הרוחנית שראתה בארץ‪-‬ישראל‬
‫'מרכז רוחני'‪ ,‬אך פרירה מנדס הדגיש בספרו את ההיבט הדתי ואילו הציונות‬

                                              ‫הרוחנית הדגישה את הממד התרבותי‪.‬‬
‫חזון דתי נוסף אנו מוצאים באוטופיה שלא פורסמה של זאב יעבץ‬
‫(‪ )1924–1847‬מחנך‪ ,‬סופר והיסטוריון‪ ,‬ממנהיגי 'המזרחי'‪ .‬יעבץ כתב אוטופיה דתית‬
‫סוציאליסטית שתיארה את התפתחות היישוב היהודי בארץ‪-‬ישראל כמשק שיתופי‪.‬‬
‫את השיטה הכלכלית הזו כינה יעבץ ' ֵערוב' ובה אין קניין פרטי אלא רק קניין‬
‫ציבורי משותף המונע את התחרות המשקית ואת שלטון העשירים על העניים‪ .‬לא‬
‫ידוע בדיוק מתי נכתבה האוטופיה‪ ,‬כנראה ב‪ ,1903-‬ואף בגוף הסיפור לא נאמר‬
‫מתי בדיוק היא מתרחשת‪ .‬הסיפור שייך לסוגה האוטופית אך אינו בבחינת רומן‬
‫אוטופי מוגמר‪ .‬האוטופיה כאמור לא הושלמה ולא פורסמה‪ .‬אסף ידידיה הוא‬
‫שחשף אותה בכתב יד ולאחרונה פרסם גם חיבור הכולל ביוגרפיה מקיפה על זאב‬

                                                              ‫יעבץ וסקירת פועלו‪69.‬‬
‫עלילת הסיפור האוטופי מסתכמת בדיון ארוך בין שתי דמויות‪ ,‬האורח‪ ,‬ששמו‬
‫לא צוין‪ ,‬והמארח — עמינדב‪ ,‬העונה ברצון על כל שאלותיו של האורח ומתאר אגב‬
‫כך את חברת המופת בארץ‪-‬ישראל‪ .‬על פי עלילת הסיפור חזון ה'ערוב' בארץ‪-‬‬
‫ישראל הצליח הודות לפעילותה של חברה ושמה 'יזרעאל'‪ ,‬שנוסדה כבר בגלות‪.‬‬
‫יעבץ‪ ,‬איש חינוך ציוני דתי אקטיביסטי‪ ,‬תיאר אוטופיה סוציאליסטית שנשענת‬
‫על אדני הדת והמסורת‪ .‬בכל הסיפור התמודד המחבר עם השאלה כיצד מתיישב‬
‫החזון האוטופיסטי הסוציאליסטי עם עמדתו הדתית האורתדוקסית‪ ,‬שהרי הרעיון‬
‫הסוציאליסטי במקורו אינו דתי ואף אינו יהודי‪ .‬יעבץ סיפק לכך תשובות אבל‬
‫לא דבק בגישה הלכתית צרופה אלא נטה לדבר על 'רוח התורה' ועל פרשנות‬

                                                                          ‫‪ 	68‬שם‪ ,‬עמ' ‪.381–331‬‬
                                     ‫‪ 	69‬ידידיה‪ ,‬אוטופיה; הנ"ל‪ ,‬יעבץ ביוגרפיה‪ ,‬עמ' ‪.149–120‬‬
   215   216   217   218   219   220   221   222   223   224   225