Page 225 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 225

‫האוטופיה הציונית והתרבות העברית  ‪223‬‬

‫תיכון מדינת היהודים‪ ,‬ולפיכך חזונו‪ ,‬בשונה מזה של הרצל‪ ,‬היה חזון של מדינה‬
‫יהודית סוציאליסטית‪' :‬ליהודים ניתנה בכך האפשרות הממשית לגשם את משאת‬
‫הנפש הסוציאליסטית ראשונה‪ .‬שהרי הם נתונים במצב היוצא מגדר הרגיל‪,‬‬
‫שהם אנוסים לבקש להם מולדת‪ ,‬ליסד שם רפובליקה‪ .‬זוהי הטרגדיה של גורלם‬
‫ההיסטורי‪ ,‬אך זה מטיל עליהם גם תעודה היסטורית מיוחדת‪ .‬מה שהוא בדרך כלל‬
‫בגדר דמיון יחידים — יהיה אצל היהודים לתנועת עם כבירה; מה שהוא במקום‬

                                  ‫אחר אוטופיה — אצל היהודים הוא בגדר הכרח'‪83.‬‬
‫בדומה להרצל דיבר גם סירקין על הקמתה של מדינת מופת יהודית אלא‬
‫שחזונו היה סוציאליסטי‪ ,‬והיה קשור למאבק המעמדי הכלל עולמי‪ .‬סירקין ראה‬
‫את תהליך היווצרותה של מדינת היהודים הסוציאליסטית כתהליך הכרחי בדומה‬

   ‫לסוציאליזם ה'מדעי' המרקסיסטי ובדומה לגישה שביטא לימים דב בר בורוכוב‪.‬‬
‫סוציאליזם ציוני בעל גוון שונה אנו מוצאים בגישתו של אהרון דוד גורדון‬
‫(‪ .)1922–1856‬עמדתו הייתה קרובה יותר אל הזרם המחשבתי המכונה 'סוציאליזם‬
‫אוטופי'‪ .‬במוקד הגותו של גורדון לא עמדו הפוליטיקה והמדינה כמטרה וכיעד‪.‬‬
‫גורדון אף לא קיבל את הגישה המרקסיסטית שהרחיקה את הדת מן החזון‬
‫הסוציאליסטי ומן השאיפה לשוויון חברתי‪ .‬חזונו בדבר שיבת העם היהודי לארץ‪-‬‬
‫ישראל וגאולתו כלל תיקון אישי‪ ,‬לאומי ואוניברסלי של היהודים כפרטים וכעם‪.‬‬
‫השיבה אל הטבע‪ ,‬אל עבודת האדמה‪ ,‬הייתה לא רק תיקון אישי או לאומי בעיני‬
‫גורדון אלא גם תיקון אוניברסלי הנדרש מן החברה המודרנית בכללה‪ .‬המושג‬
‫'ניכור' שהיה מרכזי בגישה המרקסיסטית ונוצר כתולדה של המהפכה התעשייתית‪,‬‬
‫קיבל בהגותו של גורדון גם משמעות רוחנית ולא רק חומרית‪ .‬העידן המודרני‬
‫הוביל לניכור האדם מעצמו‪ ,‬מן הטבע ומן האלוהות‪ ,‬לפיכך העם היהודי השב‬
‫לארצו נדרש לתקן את מידותיו לא בהכרח בהקמתה של מדינה יהודית‪ ,‬אלא‬

          ‫בשיבה אל המולדת‪ ,‬אל עבודת האדמה ואל היצירה הלאומית האורגנית‪.‬‬
‫בדומה לאחד העם סבר גורדון שחידוש ההכרה הלאומית בקיומו האורגני‬
‫של העם הוא משימתו של דור התחייה הציוני‪ .‬דהיינו הקשר בין האדם הבודד‬
‫לבין החברה צריך לשוב ולהיות קשר אורגני הנובע מאהבה ומשאיפה לאחדות‬
‫ולא קשר מכני הנובע מכפייתם של מוסדות פוליטיים‪-‬מדינתיים או תוצאה של‬
‫האנטישמיות‪ .‬לא בכוח הצהרות פוליטיות — כגון הצהרת בלפור — תבוא הגאולה‬
‫היהודית אלא בעקבות התיקון שיעשה בנפשו העם היהודי עם השיבה אל הטבע‪.‬‬
‫גם אחד העם וגם גורדון‪ ,‬כל אחד בדרכו‪ ,‬לא יצאו מגדרם בעת מתן הצהרת‬
‫בלפור‪ 84.‬הרעיון האוטופיסטי של גורדון היה ליצור חברה המבוססת על מסגרות‬
‫קהילתיות ועל קשר בין אישי ולא על מערכת מסועפת של מסגרות מדינתיות‪85:‬‬

                     ‫‪ 8	 3‬מצוטט שם‪ ,‬עמ' ‪( 164‬ההדגשה שלי)‪ .‬וראו סירקין‪ ,‬כתבים‪ ,‬עמ' ‪.59 ,50‬‬
                                                      ‫‪ 8	 4‬גורדון‪ ,‬מבחר כתבים‪ ,‬עמ' ‪.266–262 ,9‬‬
                                                          ‫‪ 8	 5‬אליעזר שביד‪' ,‬מבוא'‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.18‬‬
   220   221   222   223   224   225   226   227   228   229   230