Page 227 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי

‫האוטופיה הציונית והתרבות העברית ‪225‬‬

‫כהגות לא‪-‬מציאותית‪ ,‬אוטופיסטית‪ ,‬בניגוד לשיטתם ה'מדעית'‪ .‬בובר סקר את‬
‫הגותם של קלוד‪-‬אנרי דה סן סימון‪ ,‬שרל פורייה‪ ,‬רוברט אוֶון‪ ,‬פייר‪-‬ז'וזף פרודון‪,‬‬
‫פיוטר קרופוטקין וגוסטב לנדאואר‪ ,‬יוצרי 'הסוציאליזם האוטופי' שמטרתו להביא‬
‫לא רק להסדר חברתי נכון ושוויוני אלא גם ליצירתה של הרמוניה בין האדם‬

‫לטבע ולקוסמוס מול משבר המודרניזם‪90.‬‬
‫על בובר השפיע במיוחד הסוציאליסט האנרכיסטי היהודי גרמני גוסטב‬
‫לנדאואר (‪ )Landauer, 1870-1919‬ששאף ליצור חברה ולא מדינה‪ ,‬דהיינו חברה‬
‫המורכבת מקהילות קטנות החיות בהרמוניה אנושית‪ 91.‬חברות וקומונות שיתופיות‬
‫מסוג זה התפתחו מראשית המאה התשע עשרה במקומות שונים באירופה ובצפון‬
‫אמריקה‪ .‬הניסיונות הקומונליים הללו נכשלו בדרך כלל‪ ,‬טען בובר‪ 92,‬ומעניינת‬
‫העובדה שדווקא בארץ‪-‬ישראל ההתיישבות השיתופית הוא היחידה 'שאפשר‬
‫לייחד לה מידה מסוימת של הצלחה במובן הסוציאליסטי'‪ 93.‬את סיבת אי‪-‬כשלונם‬
‫של היישובים השיתופיים בארץ‪-‬ישראל נעץ בובר 'בטיבה הבלתי‪-‬דוקטרינרי של‬
‫התהוותם'‪ 94.‬לפיכך הוא הכתיר את מפעל ההתיישבות השיתופית הסוציאליסטית‬

‫בארץ‪-‬ישראל כ'אי‪-‬כשלון למופת'‪.‬‬
‫בובר לא ראה בקיבוצים או במפעל ההתיישבות השיתופית בכללו הצלחה‬
‫סוציאליסטית מוחלטת‪ .‬הוא גם העלה את השאלה כיצד עתיד להיראות מפעל‬
‫ההתיישבות השיתופי בימיה של המדינה‪ .‬זאת משום שמבחינתו חבורות‬
‫סוציאליסטיות קטנות (חברותות‪ ,‬וביחיד 'חברותא') צריכות להיות הכוח המניע‬
‫העיקרי בדרך לאוטופיה הציונית הסוציאליסטית‪ .‬בובר צידד ביצירתן של‬
‫קהיליות סוציאליסטיות קטנות המאפשרות קשר בלתי אמצעי והרמוניה בין‬
‫אנשיהן‪ ,‬והוא חשש שהמדינה ומוסדותיה הביורוקרטיים יוליכו לקריסתו של‬
‫הסוציאליזם האוטופיסטי שאליו הוא שאף ובמקומו יתבסס רק הסדר חברתי‬

‫מכני‪95.‬‬
‫את משנתו האוטופיסטית ביחס לארץ‪-‬ישראל הבהיר בובר במאמריו ובשיחותיו‬
‫'על החברותא'‪ .‬בעקבות גורדון‪ ,‬לנדאואר והסוציאליסטים האוטופיסטים הוא לא‬
‫תלה את הגשמתה של האוטופיה ביצירתה של חברה מתוכננת ושוויונית באמצעות‬
‫מוסדות המדינה בלבד‪ .‬בניגוד לאוטופיות ששאפו לכונן סדר חברתי מתוכנן‬
‫ורציונלי היוצר את 'המקום הטוב' הצביע בובר על הצורך לשוב להרמוניה הבין‪-‬‬
‫אישית שהייתה קיימת בחברות טרום‪-‬תעשיתיות‪ .‬הרמוניה אנושית זו מאפשרת‪,‬‬
‫לדעת בובר‪ ,‬את חדירתם של ממדים דתיים‪ ,‬אסכטולוגיים ומשיחיים שייתכנו רק‬

‫שם‪ ,‬עמ' ‪.38–22‬‬ ‫‪ 90‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪.63–62‬‬ ‫‪ 91‬‬
‫‪ 92‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪.147‬‬ ‫‪ 93‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪.148‬‬ ‫‪ 94‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪.152‬‬ ‫‪ 95‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪.156–155‬‬