Page 232 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי

‫‪ 230‬פרק שישי‬

‫הוא הושפע מאוד מן המתינות והזהירות של אחד העם ביחס לערבים‪ 114,‬אך‬
‫בעיניו כל נסיגה מעקרון הרוב היהודי בארץ‪-‬ישראל תהא בגידה ברעיון הציוני‬
‫ובעתידו של העם היהודי‪ .‬רעיון המדינה הדו‪-‬לאומית התכחש לדעתו להבטחה‬
‫שניתנה בהצהרת בלפור להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ‪-‬ישראל‪115.‬‬
‫התפרצותו של הסכסוך עם הערבים בשנות השלושים הובילה את וייצמן להכרה‬
‫שיהיה קשה עד בלתי אפשרי לרצות את הצד הערבי‪ .‬בכל זאת בשנות השלושים‬
‫הוא לא חדל להעלות רעיונות ליישוב הסכסוך בין הצדדים‪ ,‬ממשטר חוקתי‬

‫פריטטי ועד לתמיכה נלהבת בחלוקת הארץ כפי שהציעה ועדת פיל ב‪116.1937-‬‬
‫במלחמת העולם השנייה עסקה המנהיגות הציונית בגיבוש עמדתה ביחס‬
‫לעתידה של ארץ‪-‬ישראל לאחר המלחמה‪ .‬האמונה כי בסוף המלחמה יחול שינוי‬
‫ביחס הבין‪-‬לאומי ליהודים כשם שאירע בעקבות מלחמת העולם הראשונה הביאה‬
‫להכנתן של כמה תוכניות פעולה של ההנהלה הציונית‪ .‬וייצמן רצה למצוא חלופה‬
‫למדיניות הספר הלבן של ‪ 1939‬שפגעה באינטרס הציוני‪ 117.‬המדיניות החדשה‬
‫של בריטניה פגעה לדעתו בשני יסודות חיוניים של בניית הבית הלאומי היהודי‬
‫בארץ‪-‬ישראל — הגירה וקרקע‪ .‬צמצום עליית יהודים ומניעת רכישת הקרקעות‬

‫בלמו את האפשרות להקים בית לאומי ליהודים בארץ‪-‬ישראל‪118.‬‬
‫את חזונו הבהיר וייצמן במאמר פרוגרמטי שכותרתו 'תפקידה של ארץ‪-‬ישראל‬
‫בפתרון הבעיה היהודית'‪ ,‬שפורסם בכתב העת האמריקני החשוב ‪Foreign Affairs‬‬
‫בינואר ‪ .1942‬במאמר זה הוא פירט בהרחבה כיצד יכולה הארץ לקלוט מיליוני‬
‫יהודים בניגוד למדיניות המגבילה של הספר הלבן‪ .‬וייצמן קשר בין מצבם הנורא‬
‫של יהודי אירופה במהלך המלחמה לבין הצורך המיידי בהקמתה של מדינה‬
‫ליהודים בארץ‪-‬ישראל‪ .‬הוא פנה למעצמות המערב בדרישה ליזום הסדר שיפתור‬
‫את בעיית היהודים באמצעותה של ארץ‪-‬ישראל‪ .‬המעצמות‪ ,‬טען וייצמן‪ ,‬צריכות‬
‫להבהיר לערבים שליהודים תתאפשר הגירה המונית לארץ והם עתידים להקים‬
‫בה מדינה‪' :‬במדינה זו יהיה שוויון זכויות פוליטי ואזרחי מלא לכל האזרחים‪,‬‬
‫ללא הבחנה בין גזע או דת‪ .‬ובנוסף הערבים ייהנו מאוטונומיה בניהול ענייניהם‬

‫הפנימיים'‪119.‬‬
‫מאז הצהרת בלפור ולמעשה עד להקמת מדינת ישראל עמד לנגד עיני וייצמן‬
‫האינטרס הציוני להקים בארץ‪-‬ישראל מדינת לאום יהודית שבה יהיה רוב יהודי‪.‬‬
‫לשם השגת מטרה זו הוא היה מוכן‪ ,‬כפי שראינו בהקשרה של ועדת פיל מ‪,1937-‬‬

‫‪ 114‬טולקובסקי‪ ,‬יומן ציוני מדיני‪ ,‬עמ' ‪.236–228 ,220–219‬‬
‫‪ 115‬וייצמן‪ ,‬מכתבים ומאמרים‪ ,‬יט‪ ,‬עמ' ‪.211‬‬
‫‪ 116‬גורני‪ ,‬השאלה הערבית‪ ,‬עמ' ‪.322–320‬‬

‫‪ 1 17‬צווייג‪ ,‬בריטניה וארץ‪-‬ישראל‪ ,‬עמ' ‪.115–89‬‬
‫‪ 118‬וייצמן‪ ,‬מכתבים ומאמרים‪ ,‬יט‪ ,‬עמ' ‪.35–34 ,27–24‬‬

‫‪ 1 19‬הנ"ל‪ ,‬הבעיה היהודית‪.‬‬