Page 236 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 236

‫‪  234‬פרק שישי‬

‫את ההכרה הזו והשאיפה לתכנון העתיד הוא ביטא בצורה ברורה בסיומו‬
‫של המאמר‪' :‬ארץ‪-‬ישראל — כעולם כולו — עומדת על סף תקופה חדשה‪ .‬העם‬
‫העברי המבקש את תיקונו בארץ‪-‬מולדתו ההיסטורית צריך עכשיו לתבוע את‬
‫זכויותיו‪ .‬אין אנו דורשים שיתנו לנו עכשיו את הארץ — ארץ לא מקבלים אלא‬
‫כובשים‪ .‬אנחנו נכבוש את הארץ בבנותנו אותה‪ .‬וכבר יסדנו את המסד‪ .‬דרישתנו‬
‫עכשיו היא‪ ,‬שקונגרס השלום הבא יכיר בזכותנו לבנות את הארץ [‪ ]...‬יתן לנו‬
‫את הערובות המשפטיות וחופש‪-‬הפעולה הדרושים למען השלים את הבנין עד‬

                                                                         ‫הטפחות'‪132.‬‬
‫בן‪-‬גוריון הביט על ההתרחשויות במלחמת העולם הראשונה בחדות עין ובגישה‬
‫ריאליסטית מאוד‪ .‬הוא הניח כמובן מאליו שסדר העולם המדיני והפוליטי עתיד‬
‫להשתנות וראה בכך הזדמנות לקדם את מטרותיה של הציונות‪ .‬עם זאת הוא גם‬
‫סבר שמדינת היהודים לא תקום רק באמצעות הסכמים דיפלומטיים וקרא להיערך‬
‫לחיזוקה של ההתיישבות היהודית בארץ‪ .‬במאמרו 'מתן ארץ' מספטמבר ‪1915‬‬
‫הוא קבע שיצירתה של מולדת אינה תלויה בהחלטות מדיניות לבדן‪' :‬מולדת —‬
‫זוהי יצירה היסטורית ומפעל קולקטיבי של עם‪ ,‬פרי עבודתו הגופנית‪ ,‬הרוחנית‬

                                                         ‫והמוסרית במשך דורות'‪133.‬‬
‫כאשר ניתנה הצהרת בלפור בנובמבר ‪ 1917‬שב בן‪-‬גוריון לנוסחה שטבע כבר‬
‫ב‪ .1915-‬מדינה ליהודים תהא פרי של הכרה בין‪-‬לאומית בצד מאמץ התיישבותי‬
‫קונסטרוקטיבי‪ .‬עצם ההכרה של בריטניה בזכותו של העם היהודי להקים בית‬
‫לאומי בארץ‪-‬ישראל הייתה בעיניו נס‪' :‬הפלא הגדול קם ויהי‪ .‬הגדולה שבמעצמות‬
‫אשר חיל צבאה הולך ומתקרב לשערי ירושלים‪ ,‬הכריזה רשמית על "יסוד בית‬
‫לאומי לעם העברי בארץ‪-‬ישראל"'‪ 134.‬בה בעת חזר בן‪-‬גוריון והדגיש שארץ‪-‬‬
‫ישראל אינה מולדתו של העם היהודי מתוקף ההכרזה בלבד‪' :‬אין ארץ נקנית לעם‬

                             ‫אלא ביסורי עבודה ויצירה‪ ,‬מאמצי בנין והתישבות'‪135.‬‬
‫עם שינוי המציאות המדינית במזרח התיכון מהצהרת בלפור ואילך שילב‬
‫בן‪-‬גוריון בין עמדתו הציונית הקונסטרוקטיבית הדורשת בנייה איטית וסבלנית‬
‫של הארץ לבין גישתו המהפכנית‪ .‬בעקבות ברדיצ'בסקי ולנין הוא האמין גם‬
‫במהפכנות היסטורית‪ :‬לדעתו יש רגעים היסטוריים שהם בבחינת זינוק נחשוני‪.‬‬
‫ההיסטוריה אינה מתפתחת לאיטה באופן הרמוני ולינארי‪ ,‬יש רגעים של 'קפיצות‬
‫היסטוריות' מרחיקות לכת ומהפכניות‪ .‬כך ראה בן‪-‬גוריון בין השאר גם את הצהרת‬
‫בלפור‪' :‬קפצה לנו הדרך‪ .‬דרך ארוכה וקשה שהתכוננו לעבור לאט לאט מתוך‬

                                                             ‫‪ 	132‬שם‪ ,‬עמ' ‪( 22‬ההדגשות במקור)‪.‬‬
                                                                                 ‫‪ 	133‬שם‪ ,‬עמ' ‪.23‬‬
                                                                                 ‫‪ 	134‬שם‪ ,‬עמ' ‪.38‬‬
                                                                                 ‫‪ 	135‬שם‪ ,‬עמ' ‪.39‬‬
   231   232   233   234   235   236   237   238   239   240   241