Page 234 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 234

‫‪  232‬פרק שישי‬

‫במהלך שנות העשרים פיתח ז'בוטינסקי את גישת 'קיר הברזל' שלו‪ ,‬היוצאת‬
‫מן ההנחה שהערבים לא ישתפו פעולה עם התנועה הציונית מרצונם החופשי‪.‬‬
‫לפיכך הוא טען שהדרך לעצמאות מחייבת הקמת צבא יהודי חזק שלא יישבר‬
‫בפני האיום הערבי‪ 126.‬למרות העמדה המיליטנטית הברורה שלו ציין ז'בוטינסקי‬
‫במאמרו זה שבמדינה היהודית שתקום יהיו זכויות אזרחיות וזכויות לאומיות‬
‫לכלל האוכלוסיה‪ .‬הוא אף ציין שכשם שהוא דרש זכויות לאומיות למיעוט היהודי‬
‫בתוכנית הלסינגפורס כך הוא מוכן להבטיח זכויות למיעוטים לאומיים במדינת‬
‫היהודים‪ 127.‬עמדה עקרונית זו הבחינה בין הרוויזיוניזם של ז'בוטינסקי לבין 'ברית‬
‫הבריונים' שצמחה בתוך המחנה הרוויזיוניסטי בהנהגתם של אב"א אחימאיר‪,‬‬
‫אורי צבי גרינברג ויהושע השל ייבין‪ .‬ז'בוטינסקי מעולם לא התעלם מן הזכויות‬

                                                        ‫האזרחיות של המיעוטים‪128.‬‬
‫ב‪ 1940-‬פרסם ז'בוטינסקי בלונדון את ספרו האחרון‪The Jewish War Front :‬‬
‫(תורגם לעברית‪' :‬חזית המלחמה של עם ישראל')‪ .‬אנו מוצאים בו גישה לאומית‬
‫אקטיביסטית בעלת רכיבים ליברליים ביחס לאוכלוסיה הערבית בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫החוקה שהוצעה בו לארץ‪-‬ישראל כללה רכיבים אזרחיים וליברליים מובהקים‪,‬‬
‫בתנאי שהערבים יקבלו את עובדת היותה של המדינה מדינת לאום יהודית‪ .‬להלן‬

                                    ‫חלק מן הסעיפים שהציע ז'בוטינסקי בחוקה זו‪:‬‬

                                                             ‫א	‪ .‬שויון אזרחי‪.‬‬
‫	 ‪ 	.1‬יש להנהיג את עקרון שיווי הזכויות בשביל כל האזרחים מכל‬
‫הגזעים‪ ,‬הדתות‪ ,‬השפות או המעמדות‪ ,‬ללא הגבלה‪ ,‬בכל שטחי‬
‫החיים הצבוריים של הארץ — בתנאי שלא ייעשה שום דבר שיפריע‬
‫לאיזה יהודי שהוא מארצות אחרות לשוב למולדתו — אל ארץ‪-‬‬

      ‫ישראל — ולההפך ע"י כך באופן אבטומטי לאזרח ארצישראלי‪.‬‬
‫	 ‪ .	2‬בכל קאבינט‪ ,‬שבו ישמש יהודי כראש ממשלה‪ ,‬יהיה סגן ראש‬

                                        ‫הממשלה — ערבי; וכן להיפך‪.‬‬

                                                                   ‫ב	‪ .‬שפות‪.‬‬
‫	 ‪ 	.1‬השפה העברית והשפה הערבית תהיינה שוות בזכויותיהן ובתוקף‬

                                                   ‫החוקי שלהם‪]...[ .‬‬

                                                    ‫ג‪ 	.‬אבטונומיה תרבותית‪.‬‬
‫	 ‪ 	.1‬הקיבוץ הלאומי היהודי והקיבוץ הלאומי הערבי ייחשבו לגופים‬

                ‫צבוריים אבטונומיים‪ ,‬שמעמדם שוה לפי החוק‪]...[ .‬‬
‫	 ‪ 	.2‬ואלה הם העניינים שהמדינה תמסור אותם לסמכותו של כל קיבוץ‬

                                   ‫‪ 	126‬ז'בוטינסקי‪ ,‬מאמרים בראזסוויט‪ ,‬עמ' ‪.119–115 ,112–106‬‬
                                                                                ‫‪ 	127‬שם‪ ,‬עמ' ‪.106‬‬

                                                         ‫‪ 	128‬אביבי‪ ,‬רוויזיוניסטים‪ ,‬עמ' ‪.146–115‬‬
   229   230   231   232   233   234   235   236   237   238   239