Page 238 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 238
236פרק שישי
הדבר האחד העומד עכשיו על הפרק — גורל הציונות — לא יתכן בלי תכנית
מחושבת לפתרון הקושי הערבי ,בדרך של הסכם יהודי ערבי.
[]...
ועלינו לבוא לעם הערבי ,לא בדברי מרמה וכחש ,לא בהסתרת שאיפותינו
הציוניות ,אלא בדברי אמת ושלום .נגיד ברורות :יעבור עלינו מה — ואנחנו
לא נזוז מכאן140.
מהמשך דבריו ניכרת ההבנה שהסכסוך עם הערבים הוא סכסוך לאומי ולא רק
סכסוך כלכלי כפי שסברו מרבית מנהיגי הפועלים בשנות העשרים' :אם אנו רוצים
באמת ובתמים למצוא דרך להסכם [ ]...עלינו למצוא דרך אשר מבלי פגוע בזכות
העם העברי ובענייניו החיוניים בארץ — יתן ספוק מלא לתביעות המוצדקות של
הערבים ,ובתוכן גם לתביעותיהם הפוליטיות .למען הצלחת הקואופרציה היהודית-
הערבית יש צורך בהסכם פוליטי בינינו ובין הערבים ,ויש הכרח בשינויים חשובים
ויסודיים במשטר הקיים בארץ'141.
בן-גוריון הכיר בצורך להבטיח את ההכרה הבין-לאומית שניתנה מאז הצהרת
בלפור ואילך לזכותו של העם היהודי לריבונות בארץ-ישראל .הצעת החוקה
למשטר בארץ-ישראל שהציג בן-גוריון כללה ניסיון כן להיענות 'לתביעות
המוצדקות של הערבים' ,אולם בעיניו זכותו של העם היהודי על ארץ-ישראל
קודמת לזכותם של הערבים .יתר על כן זכות העם היהודי על ארץ-ישראל אינה
מותנית לדעתו בהכרה בין-לאומית .כך כתב בן-גוריון בחוקה שהציע:
א .ארץ-ישראל יעודה לעם היהודי ולערבים היושבים בתוכה.
ב .זכות העם העברי אינה מותנית בהסכם חיצוני ואינה תלויה ברצון
זר .היא נובעת מהקשר הבלתי ניתק של העם העברי עם מולדתו
ההיסטורית ,מזכות העם היהודי לעצמיות ולקוממיות לאומית במידה
שווה את כל שאר העמים ,ממצבו של העם היהודי בגולה בתור מיעוט
חסר בסיס ארצי ותלוי ברצון זרים ,מצרכי ההגירה של מליוני יהודים,
ממצבה הנשם של א"י מעוטת האוכלוסין ,מאפשריות ההתישבות
והפראת אדמתה ואוצרותיה הטבעיים הבלתי משומשים של א"י,
ממפעל ההתישבות היהודי בארץ במשך הדורות האחרונים — כל אלה
הביאו להכרת המשפט הבין-לאומי בזכות העם היהודי להקים מחדש
בא"י את ביתו הלאומי142.
בפסקאות הפתיחה של הצעת החוקה שאף בן-גוריון לעגן את הזכות הלאומית של
העם היהודי על ארץ-ישראל בצורה מפורטת מאוד .הוא לא הציע שוויון זכויות
1 40הפועל הצעיר 5( 8 ,24 ,בדצמבר ,)1930עמ' ( 8ההדגשות במקור).
141שם.
1 42דוד בן-גוריון' ,הנחות לקביעת משטר ממלכתי בא"י' ,בן-גוריון ,אנחנו ושכנינו ,עמ' קפח.