Page 231 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 231
האוטופיה הציונית והתרבות העברית 229
1921סיפר וייצמן שפגש את ריאד ביי ,שר התעמולה של האמיר פייסל ,ואמר
לו' :ארץ-ישראל אינה חלק מהאימפריה הערבית אלא ארץ שבה יכולים יהודים
וערבים לחיות ביחסי שלום כפי שחיים ביחסי שלום שלושה לאומים בשווייץ'109.
בשנות העשרים הראשונות נטה אם כן וייצמן לנתח את מצב היחסים בין היהודים
לערבים במזרח התיכון באופטימיות רבה .הוא סבר אז שיש סיבות כבדות משקל
להיחלשות ההתנגדות של הערבים לציונות ,ובהן אינטרסים כלכליים ,חשש מפני
מגמות פן-אסלאמיות ושאיפה ליצור קונפדרציה ערבית במזרח התיכון .יתר על
כן ,וייצמן סבר אז שיחסי השכנות בין הערבים ליהודים בארץ-ישראל מלמדים על
שיתוף פעולה ועל הערכה הדדית בין הצדדים110.
לקראת סוף שנות העשרים ,כשהלאומיות הפלסטינית התעצמה וגם המאבק
בין יהודים לערבים התעצם והאלימות גברה ,נעשה וייצמן פסימי יותר ביחסו
לערבים .העובדה כי בארץ-ישראל היה עדיין רוב ערבי והשלטון הבריטי נסוג
אט אט מהצהרת בלפור ערערה את האופטימיות שלו .השאיפה להגיע לרוב
יהודי בארץ-ישראל הייתה משותפת לווייצמן ,לז'בוטינסקי ולבן-גוריון ,וגם לזרם
המרכזי של מנהיגי הציונות לאחר מלחמת העולם הראשונה ,והיא נשענה על
הצהרת בלפור ,על הסכמי השלום ועל כתב המנדט של חבר הלאומים ,שבהם
הוכרה זכותו של העם היהודי לריבונות בארץ-ישראל.
בעיני וייצמן ההכרה הבין-לאומית הזו הייתה הוכחה שהיהודים אינם
בבחינת גורם זר 'קולוניאליסטי' בארץ-ישראל אלא הם זכאים לראות בארץ-
ישראל את ביתם הלאומי 111.עם זאת האמין וייצמן שרוב יהודי בארץ-ישראל
לא יפגע בזכויות הערבים' :ארץ-ישראל תהיה למדינה יהודית שבה הערבים יזכו
לזכויות אזרחיות ותרבותיות מלאות' 112.האופטימיות של וייצמן בשנות העשרים
הראשונות התחלפה בתחילת שנות השלושים בגישה פסימית ומציאותית יותר .אז
קבע וייצמן שהערבים אינם מעוניינים כלל וכלל בהתיישבות יהודית בארץ גם אם
זו תיעשה בדרך ההגונה והמתחשבת ביותר113.
וייצמן ,המתון מבין שלושת המנהיגים ,שלל בתוקף את עמדתם של ידידיו
אנשי 'ברית שלום' שהציעו להקים בארץ-ישראל מדינה דו-לאומית .כמוהם גם
‘Palestine was not part of an Arab Empire but a land in which Jews and Arabs could 1 09
live in peaceful relations in the same way as the three nationalities in Switzerland’,
וייצמן ,מכתבים ומאמרים ,א ,עמ' 334
110שם ,עמ' .369–366
‘The case of Jews returning to Eretz Israel is absolutely different from that, say, 111
of aliens wishing to settle in the U.S.A.; We enter Palestine by right and not on
’ ,sufferanceשם ,יד ,עמ' .206
‘Palestine was to be a Jewish State in which the Arabs would enjoy fullest civil and 112
,cultural rightsʼשם.
113שם ,עמ' .208