Page 228 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 228
226פרק שישי
כאשר האדם נמצא בפעילות גומלין מלאה ושיתופית עם בני אדם המוכרים לו
אישית ושאיתם הוא חולק את עולמו .פעילות גומלין זו תיתכן רק עם יצירתן של
קהילות שיתופיות הבנויות על קהיליות קטנות ולא על מוסדות חברתיים גדולים
וטכנוקרטיים.
האוטופיה הסוציאליסטית הזו לא תיתכן במסגרת רחבה ומדינתית משום
שהשוויון הכלכלי בה הוא טכני ומוסדי ואינו מבוסס על קשר חברתי אורגני.
זה יסוד הסוציאליזם האוטופי של בובר ,המנוגד לרעיון הניכור המרקסיסטי
המבוסס על אדני הכלכלה והתבונה בלבד' :התרבות המערבית החדישה ,עברה
מן החברותא אל החברה ,כי הטיפוס המכאני של החיים המשותפים הכניע
וביטל בתוכו את הטיפוס האורגני' 96.דבריו אלה של בובר דומים להבחנה שערך
גורדון בין סוציאליזם חברתי מכני שמבוסס על המדינה ועל הסדר רציונלי וטכני
של חלוקת המשאבים לבין יצירה חברתית אורגנית המבוססת על כוח הרצון
ועל האהבה של הפרט לכלל .לפיכך טען בובר שבקבוצה הקטנה ,ה'חברותא',
באמצעות החיים השיתופיים אפשר ליצור חברה אורגנית שבה שוררת הרמוניה
בין בני האדם לטבע ולדת 97.את הניסיון החלוצי של הקיבוצים ראה בובר
כאפשרות להגשמת האוטופיה הזו לא רק בעבור הציונות והעם היהודי אלא גם
כניסיון אנושי כללי .החלוצים הציונים הסוציאליסטים ,אנשי הקיבוצים ,יכלו
לדעתו להגשים את המטרה האוטופית הזו:
'חיים' פירושם בשביל אדם זה :לחיות עם בני אדם .הוא זקוק להם והוא
רוצה שיהיו זקוקים לו' .חברה' פירושה בשבילו לא הקולקטיב הגדול
הבלתי-נתפס ,שבו נעוצים היחידים זה אצל זה ,בלי שאיש יכיר את
רעהו ,ולא חבורה ,שבה באה רק במקום אנוכיות הפרט אנוכיות הכלל,
עד שה'אנחנו' בפי כל חבר אינו אלא 'אנוכי' ללא מצפון נוקף .בשבילו
'חברה' שואבת את זכותה ואת טעמה מן היחסים הישירים בין אדם לחברו
השרויים בה; והעם בשבילו היא החברה ,שעל ידי שותפות ההנחות
והמטרות ,שותפות השפה והגורל נתונים בה התנאים הטובים ביותר
להתהוותם ולקיומם של יחסים כאלה98.
בחזון הסוציאליסטי הזה ייסודה של מדינה לא היה המטרה המרכזית .להפך,
באוטופיזם הסוציאליסטי של בובר ושל גורדון היו יסודות אנרכיסטיים ששללו את
מעמדן של החברה ושל המדינה כמטרה סופית של האוטופיה הציונית .מי שעומד
במרכז החזון האוטופי הוא האדם הפרטי ולא הפוליטיקה והמדינה99.
שם.159 , 96
שם ,עמ' .169–167 97
98
שם ,עמ' .251 9 9
רצבי ,גורדון ובובר ,עמ' .31–9
