Page 212 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 212

‫‪  210‬פרק שישי‬

‫מידותיכם הטובות והתרומיות; אבל אנחנו‪ ,‬דור הצעירים‪ ,‬בני אדם נחנו‪.‬‬
‫ואם הם באים לפגוע בנו הרי כל העורקים והשרירים מתמתחים ומתמרדים‬
‫ואז חפצי‪-‬נקם ושילם אנחנו ורוצים לעשות נקמה בפוגעים‪ .‬הישארו אתם‬

                             ‫בבחינת מלאכים אך תנו לנו להיות בני אדם!‪35‬‬

‫רוח המרד הזו ניעורה בשל הפוגרומים‪ ,‬והאנטישמיות הוליכה את המחבר להקצות‬
‫מקום בחזונו האוטופיסטי להקמת צבא יהודי אשר ישמור ויגן על גבולות הארץ‪.‬‬
‫באוטופיה זו הצבא היהודי תופס מקום אקטיבי למדיי‪ ,‬בשונה ממרבית האוטופיות‬
‫הציוניות שבהן אין התייחסות לאויבים או לשימוש אקטיבי בצבא לוחם‪ .‬התבנית‬
‫המדינית הבדיונית שעיצב אייזלר היא של ממלכה יהודית מודרנית אשר קיימים‬
‫בה סממנים של היהדות המקראית העתיקה‪ .‬אבנר‪ ,‬שהוא הגיבור הראשי של‬
‫המחזה העתידני הזה‪ ,‬מגלם בדמותו ובאופיו את 'היהודי החדש' המכונה בסיפור‬
‫'הגואל החדש'‪ .‬אבנר משלב בדמותו תכונות של אדם מודרני אבל גם יהודי הנושא‬

       ‫אתוס מקראי‪ ,‬יהודי חדש אך כזה שליבו גדוש אהבה לסבו 'היהודי הישן'‪36.‬‬
‫הדמיון לחזונו של הרצל באוטופיה 'חזות העתיד' הוא בעמדה המדינית‬
‫העקרונית‪ .‬עזיבת הגלות‪ ,‬יציאת מצרים המודרנית‪ ,‬נעשית בהסכמת המעצמות‬
‫האירופיות ובתמיכתן‪ .‬אנטישמיות שתבעה את סילוקם של היהודים מארצות‬
‫מולדתם יצרה את המצב הבלתי נמנע של עזיבת היהודים‪ .‬לכן לאחר דין ודברים‬
‫עם המעצמות האירופיות ובעזרתן ובלחצן על האימפריה העות'מאנית קיבלו‬
‫היהודים את הרשות להתיישב בארץ‪-‬ישראל‪ 37.‬צעד זה‪ ,‬עזיבת אירופה וההגירה‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬נעשה בדרכי שלום וללא אלימות‪ .‬המחבר תיאר את עזיבת כלל‬
‫היהודים‪ ,‬בני הדור הישן ובני הדור החדש כאחד‪ ,‬ובהם אף בעלי ההון שהתנגדו‬
‫תחילה לעזוב את אירופה ולבסוף נתרצו והאחווה הלאומית גברה בהם על תאוות‬

                        ‫הממון‪ .‬לעמדה נאיבית זו לא היה הרצל שותף כלל וכלל‪38.‬‬
‫למרות הסממנים הדתיים הרבים המשוקעים בסיפור האוטופי של אייזלר‬
‫המדינה היהודית שתיאר‪' ,‬מדינת יהודה'‪ ,‬היא מדינה חילונית מודרנית‪ .‬יש בה‬
‫סממנים המצביעים על העבר היהודי‪ :‬חלוקה לשבטים‪ ,‬מלוכה כבימי שלטון דוד‬
‫ושלמה‪ ,‬שמירת השבת‪ ,‬איסור ריבית‪ ,‬הקמתו מחדש של בית המקדש וכדומה‪.‬‬
‫אך מן החוקה המתוארת בהרחבה עולה בבירור שהמדינה‪ ,‬ששלטונה הוא‬
‫מונרכיה חוקתית‪ ,‬מתנהלת באופן חילוני‪ .‬היא משקפת את תקוות הדורות אך‬
‫אין היא מאפשרת לדת ביטוי בפרהסיה האזרחית‪ .‬בקורפוס החוקים של הממלכה‬
‫האוטופית‪ ,‬שבו ציין המחבר ‪ 1,500‬חוקים ומהם 'ציטט' את חלקם‪ ,‬אפשר למצוא‬
‫בין השאר סעיפים חילוניים אלה‪ :34 §' :‬המלך מייצג באישיותו את השלטון הדתי‬

‫סנדלר‪ ,‬חזיוני מדינה‪ ,‬עמ' ‪ ;31‬אלבוים‪-‬דרור‪ ,‬המחר של האתמול‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.12‬‬         ‫‪3	 5‬‬
                                                             ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.37–34‬‬  ‫‪	36‬‬
                                                             ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.56–53‬‬  ‫‪	37‬‬
                                                             ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.68–57‬‬  ‫‪	38‬‬
   207   208   209   210   211   212   213   214   215   216   217