Page 211 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 211

‫האוטופיה הציונית והתרבות העברית  ‪209‬‬

‫ציון' ובתנועה הציונית ופרסם את ספרו בווינה בעילום שם ב‪ .1885-‬הספר תיאר‬
‫חזון של מונרכיה חוקתית יהודית בארץ‪-‬ישראל‪ .‬צמיחתה של האנטישמיות‬
‫המודרנית עם שנאת ישראל הישנה במזרח אירופה הן נקודת המוצא לעלילת‬
‫הסיפור‪ ,‬הנפתחת בתיאור של פוגרום בקהילה יהודית‪ ,‬אשר בעקבותיו ערכו‬
‫היהודים הלוויה המונית‪ .‬לפי עדות המחבר הספר נכתב ב‪ 1882-‬בהשפעת אירועי‬
‫הפוגרומים בקהילות יהודי תחום המושב ברוסיה‪ .‬אייזלר עצמו‪ ,‬תושב הונגריה‪,‬‬
‫חווה היטב את האנטישמיות הפוליטית שהייתה בארצו‪ .‬פעילותו של הפוליטיקאי‬
‫האנטישמי ויקטור איסטוצ'י (‪ ,)Istóczy‬שבנאומו בבית הנבחרים ההונגרי ב‪24-‬‬
‫ביוני ‪ 1878‬הציע בין השאר לכונן מדינה ליהודים בארץ‪-‬ישראל כחלק מהסכמי‬
‫ברלין‪ 33,‬הייתה מן הסתם ידועה למחבר ואף נרמז עליה בפתח הספר‪ ,‬בדברים‬

                                                                               ‫האלה‪:‬‬

‫כלום לא נרמז להם‪ ,‬ליהודים‪ ,‬אלף אלפי פעמים‪ ,‬שעליהם לנוס ולהימלט‬
‫בעוד מועד? אבל היהודים עם קשה‪-‬עורף הם ולפיכך שומה עליהם לחזות‬

                               ‫מבשרם את כל הפורענות שניתכו על ראשם‪.‬‬
‫	 שמא יכחישו זאת? כלום לא הזהיר אותם אחד הצירים במועצת‬
‫המדינה? הוא דיבר וכתב בגנותם ואף על פי כן לא הטו אוזן לדבריו;‬
‫בדומה לכך — ידידיהם האחרים שקטרגו עליהם השכם וקטרג יום יום‬
‫בעיתונות‪ .‬והרי קטרוגים אלה היה בהם משום רמז בולט‪ ,‬אך לא שעו ולא‬

            ‫אבו להבינו‪ .‬והנה קם ונהיה מה שכמעט כל אחד צפה מראש‪34.‬‬

‫אייזלר צפה שהפוגרומים ב'תחום המושב' וצמיחתה של האנטישמיות במערב‬
‫אירופה יולידו את השאיפה להקמת מדינה יהודית בארץ‪-‬ישראל‪ .‬בדומה לפינסקר‬
‫ואף להרצל הוא סבר שאין תקווה לחיים אזרחיים מתוקנים באירופה‪ .‬האנטישמיות‬
‫הייתה בעיניו סכנה אמיתית לקיומו של העם היהודי‪ .‬לאחר הפוגרום המתואר‬
‫בראשית הרומן האוטופי מתעורר ויכוח בין הנוער היהודי לבין הדור הוותיק‪.‬‬
‫ה'סבא' מייצג את האמונה התמימה ואת הציפייה למשיח ולגאולה ניסית‪ .‬ה'נכד'‬
‫אבנר לעומתו אינו מסכים עוד להמתין לגאולה בידי שמיים וקורא למרד בגלות‬

                                                                            ‫ובערכיה‪:‬‬

‫סבא! — קרא הצעיר בקול רועד — למה עיכבת בידי ולא נתתני לענוש‬
‫אותו‪ .‬פרא אכזרי? [‪ ]...‬אתה עיכבת בידי ומנעת אותי מלהעניש את‬
‫הפורע‪ .‬ברם להווי ידוע לך שאנחנו הצעירים איננו יכולים עוד לשאת‬
‫אותה בושה‪ ,‬שאתם נכנעים לה בלא טינא ובלא קובלנא‪ .‬אתם הזקנים‬
‫יכולים להיות מלאכים מבחינת הסבל והענווה ואין את נפשי לקפח את‬

‫‪ 3	 3‬על נאומו ה'ציוני' של איסטוצ'י ראו הנדלר‪ ,‬איסטוצ'י והציונות‪ ,‬עמ' ‪ ;51–42‬קצבורג‪,‬‬
             ‫האנטישמיות בהונגריה‪ ,‬עמ' ‪ ;34–27‬סנדלר‪ ,‬חזיוני מדינה‪' ,‬מבוא'‪ ,‬עמ' ‪.23–19‬‬
               ‫‪ 3	 4‬סנדלר‪ ,‬חזיוני מדינה‪ ,‬עמ' ‪ ;29‬אלבוים‪-‬דרור‪ ,‬המחר של האתמול‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.10‬‬
   206   207   208   209   210   211   212   213   214   215   216