Page 210 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 210
208פרק שישי
היטב למתח בין העבר היהודי לבין ההווה והעתיד במיוחד משום שהאוטופיה
שלו נכתבה ביחס למקום ( )Toposבעל משקל היסטורי ,תרבותי ודתי — ארץ-
ישראל .אך הוא הדגיש דווקא את ההקשר המודרני של יצירתה המחודשת של
מדינה יהודית' :הסיבה להצלחת הניסוי החברתי שלנו היא אחרת :אנחנו ארגנו
את החברה שלנו בלי מעמסה שקבלנו בירושה .אמנם גם אנחנו התחברנו אל
העבר שלנו — האדמה העתיקה ,העם העתיק — היינו חייבים לעשות זאת ,אבל את
המוסדות בנינו מחדש כצעירים' 29.במתח בין ישן לחדש העדיף הרצל את החדש
על הישן.
כאמור כתיבת הרומן 'אלטנוילנד' הושפעה במובנים מסוימים מהכתיבה
האוטופיסטית הסוציאליסטית בת הזמן ובמיוחד זו של אדוארד בלמי ותיאודור
הרצקה 30.הרצל הראה גם בקיאות בניסויים חברתיים אוטופיסטיים שנעשו במאה
התשע עשרה .ברם ההשוואה בין אלטנוילנד לספרות האוטופיסטית האחרת
מלמדת בכל זאת על ההבדלים ביניהם .העובדה שאת האוטופיה הציונית כתב
מנהיג פעיל של תנועה לאומית היא כשלעצמה מבחינה בין ספרו של הרצל
לבין הספרים האוטופיים האחרים עם כל חשיבותם 31.למעשה רק כשהלכה
ופחתה הצלחתו של הרצל בפעילותו הדיפלומטית הוא חזר במר ייאושו אל
כתיבת הרומן האוטופי .למשל כאשר התברר אט אט שאין סיכוי רב לשכנע את
הסולטאן העות'מאני בעניין הצ'רטר כתב הרצל' :אם אכן זו תהיה הבשורה ,אני
יכול להמשיך בכתיבת הרומן שלי אלטנוילנד .שכן אז תהיה תוכניתנו רק עתיד
ורומן' 32.מבין האוטופיות הציוניות שנכתבו באותה עת הייתה אלטנוילנד בלא
ספק החשובה והמשפיעה ביותר ,אך נכתבו גם אחרות אשר הלכו בקו דומה
וסרטטו גם הן תמונת עתיד של מדינה יהודית מודרנית בארץ-ישראל.
דוגמה בולטת לקו המחשבה המדיני הזה אנו מוצאים בספרו האוטופי
של מנחם אדמונד אייזלר (' )1942–1850חזות העתיד' ,שהקדים את אלטנוילנד.
המחבר ,יהודי הונגרי ,סוחר משכיל וסופר ,לא היה פעיל משמעותי ב'חיבת
שם ,עמ' .65 29
בלמי ,מבט לאחור; הרצקה ,ארץ החופש .על תיאודור הרצקה ראו ויסטריך ,יהודי וינה, 3 0
עמ' ;426ג'ונסטון ,הרוח האוסטרית ,עמ' .361–356לטענת אלכס ביין מוריץ גידמן ,רבה
של וינה ,הוא שהפנה את תשומת ליבו של הרצל לאוטופיה של הרצקה בעת שנפגש עמו 3 1
כדי להראות לו את תוכניתו להקמת מדינה ליהודים באוגוסט .1895הרצל סבר שבניגוד 32
לאוטופיה של הרצקה להקים מדינה חופשית באפריקה ,את הציונות אפשר ליישם' :תכניתי
היא שימוש בכח מניע המצוי בטבע .כוח זה מהו? צרת-היהודים' .צרת היהודים תניע כמו
כוח הקיטור את גלגלי תוכניתו של הרצל .ראו ביין ,הרצל ביוגרפיה ,עמ' .118–117ספרו
של אדוארד בלמי (בלמי ,שנת האלפיים) זכה לתפוצה עצומה ואף תורגם לעברית כבר בסוף
המאה התשע עשרה.
אבינרי ,הרצל ,עמ' .172–144
הרצל ,עניין היהודים ,ב ,עמ' .202וראו הדומי ,הרומן האוטופי.
