Page 200 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 200
198פרק שישי
בין השאר הוא ניתח תוכניות פוליטיות שכוונו ליצירתה של חברת מופת ציונית2.
מטרתי בפרק זה היא להצביע על הקשר הברור בין האוטופיזם הציוני לבין
היסודות התרבותיים הקדם-מודרניים של הציונות .משום כך שונה הניתוח שאני
מציע להלן מן המחקרים שציינתי.
הדיון על האוטופיה בפרק זה עוסק בשתי תקופות במהלך התפתחותה של
התנועה הציונית .בתקופה הראשונה ,מראשית הציונות ועד לשלהי מלחמת
העולם הראשונה ,נכתבו אוטופיות ציוניות רבות כסוגה ספרותית .בתקופה זו —
ימי השלטון העות'מאני בארץ-ישראל — היו האפשרויות למימוש החזון הציוני
מצומצמות ביותר .בימי ראשית הציונות לא הייתה כל נכונות מצד השלטון
העות'מאני לאפשר את הקמתה של מדינה יהודית בארץ-ישראל .לעומת זאת
בתקופה השנייה ,בימי המנדט הבריטי על ארץ-ישראל ,רעיון 'הבית הלאומי
היהודי בארץ-ישראל' זכה להכרה בין-לאומית בהצהרת בלפור ב ,1917-בוועידת
סן רמו ב 1920-ובכתב המנדט של חבר הלאומים ב .1922-בימי המנדט הבריטי
הלכה ונוצרה בפועל 'המדינה שבדרך' ,ומעניין שדווקא בתקופה זו הכתיבה
הספרותית האוטופיסטית הציונית הצטמצמה .במקומה אנו עדים לתוכניות
ולמעשים פוליטיים בעלי אופי ברור של ריאליזם אוטופי ציוני.
ההבחנה הזו בין שתי התקופות קשורה אם כן בראש וראשונה להקשר
ההיסטורי כיוון שהתנאים למימוש החזון הציוני השתנו מהותית לאחר מלחמת
העולם הראשונה .ההכרה הבריטית בזכותו של העם היהודי לריבונות סללה
את הדרך ליצירתה של תוכנית להקמתה של מדינה יהודית .העובדה שמרבית
האוטופיות הציוניות נכתבו דווקא בתקופה הראשונה ,בימי הציונות הקלסית,
אינה מצביעה בהכרח על כך שהחשיבה האוטופיסטית בקרב פעילי הציונות דעכה
לאחר מכן .יהיה מדויק יותר לומר שהמחשבה האוטופיסטית הציונית עברה מן
הספרות אל מחוזות פוליטיים ריאליים.
הספרות האוטופית שנכתבה בראשית ימי התנועה הציונית שיקפה את
העמדות השונות של החזון הציוני .הבסיס המשותף לכלל העמדות האוטופיסטיות
הללו היה הדגם של האוטופיה המודרנית ,שכולן נכתבו על פיו ,דהיינו אוטופיה
ששאפה ליצור את 'המקום הטוב' ולא רק דמיינה אותו במונחים משיחיים
בעלי אופי פסיבי .גם מחברים בעלי השקפה דתית אורתודוקסית שילבו יסודות
מודרניים בכתיבתם האוטופיסטית .בחלקו הראשון של הפרק נדונה המחשבה
האוטופיסטית בימי הלאומיות היהודית המוקדמת ,בעידן הפרוטו-ציוני ,שבו
הוגים לאומיים כיהודה חי אלקלעי ומשה הס ביטאו כל אחד לשיטתו הלך רוח
לאומי אוטופיסטי .חלקו השני של הפרק דן בספרות האוטופית הציונית אשר
נכתבה משנות השמונים של המאה התשע עשרה ועד למלחמת העולם הראשונה
לערך .בתקופה זו זכתה הספרות האוטופית לעדנה באירופה ובארצות הברית וגם
2אלבוים-דרור ,המחר של האתמול; גורני ,מדיניות ודמיון; הנ"ל ,אנשי כאן.
