Page 244 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 244
242סיכום
המחלוקת על תוכנית אוגנדה שנדונה בהרחבה בפרק החמישי הראתה עד כמה
היחס הנפשי לארץ-ישראל לא יכול להיות מובן רק כשיקול פוליטי ורציונלי ,היא
מלמדת בהכרח על מקומם של מיתוסים קדומים בהוויה הציונית .אפשר כמובן
לפרש את השימוש הלאומי שנעשה במסורת היהודית הקדם-מודרנית כ'המצאת
מסורת' ,כרכיב אינסטרומנטלי אשר סילף את המשמעות המקורית של המסורת
היהודית ,כמו למשל השימוש המודרניסטי שעשתה הציונות בחגים היהודיים:
פסח ,שבועות ,חנוכה ,ט"ו בשבט ועוד3.
אולם ההבחנה בין מסורות מומצאות למסורות אותנטיות היא מלאכותית .בכל
תקופה היסטורית בתולדות העם היהודי הומצאו מסורות ונשתנתה הפרשנות של
המקורות התרבותיים הקדומים .הפרשנות המחודשת של העבר אינה ייחודית
לתנועה הלאומית כלל וכלל .ההיבטים שנדונו בספר זה הדגימו עד כמה הפרשנות
הלאומית המחודשת של העבר היהודי נעשתה מתוך רצון אמיתי של פעילי
התנועה להזדהות עם היהדות ההיסטורית כפי שפירשו אותה הזרמים השונים
בתוך הציונות.
ספר זה לא נועד לכסות את שלל הנושאים המדגימים את הקשר בין העבר
היהודי ההיסטורי לבין הציונות .התמקדתי בשלושה נושאים מרכזיים :יצירתה
של תודעת העבר הציונית בראשיתה של התנועה ,היחסים שבין התרבות היהודית
והפוליטיקה הציונית וחזון העתיד הציוני .במהלך הדיון בכל אחד מן הנושאים
התברר עד כמה הרכיב התרבותי בתנועה הציונית היה מרכזי .פרשנות העבר
היהודי כפי שניסחוה פעילי התנועה הלאומית מן השליש האחרון של המאה
התשע עשרה ואילך לא הייתה בבחינת המצאת מסורת .זו הייתה פרשנות לאומית
שנוצרה לנוכח משבר הזהות היהודית בעידן המודרני ,שהורגש היטב בכל שכבות
העם היהודי4.
התנועה הלאומית היהודית בראשיתה ,עוד לפני היותה תנועה פוליטית,
הציעה חלופה לאומית לזהות יהודית מודרנית .למשל המונחים 'רוח האומה',
'תורה' 'אחווה' ואחרים שנקט פרץ סמולנסקין במאמריו בשנות השבעים של
המאה התשע עשרה נועדו להגדיר את היהודים כאומה תרבותית רוחנית .בעיניו
הלוז הרוחני של העם היהודי לא היה קשור בהכרח לאמונה הדתית ואף לא לחוקי
התורה אלא ליסוד האחווה הלאומית ולמחויבותו של האדם היהודי הפרטי לכלל
ישראל .האחווה הקיבוצית והאמונה בגאולה היו שני העיקרים שעליהם ביסס
סמולנסקין את הגדרת היהודי .את המושגים אלה חידד אחד העם בשנות השמונים
והתשעים .גם הוא העמיד את אהבת העם במרכז הגותו.
ההגות הלאומית הזו לא שללה את ההיבטים הדתיים של ההיסטוריה היהודית
אבל היא ראתה ביהודים בראש וראשונה עם היסטורי .הדת הייתה בעיני ההוגים
3קונפורטי ,תודעת העבר הציונית.
4ירושלמי ,זכור ,עמ' ;132–101פונקנשטיין ,תדמית ותודעה ,עמ' .291–279 ,30–13
