Page 245 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 245
סיכום 243
הלאומיים הללו רכיב מרכזי וחשוב בתרבות היהודית אך לא רכיב יחיד המגדיר
את יהדותו של אדם מישראל .החלופה המודרנית שביקשו הוגים אלה להציג
לזהות היהודית הייתה חלופה לאומית .עמדתם הייתה מנוגדת לפרספקטיבה
האורתודוקסית מכאן ולעמדה הרפורמית והאוניברסליסטית מכאן .זאת הסיבה
שההגות הלאומית הציונית בראשיתה העלתה על נס את משנתם של משכילים
יהודים מסורתיים כמו רנ"ק ,שי"ר ושד"ל כחלופה לעמדות האוניברסליסטיות של
מרבית אנשי 'חכמת ישראל' בגרמניה במחצית השנייה של המאה התשע עשרה.
גישתם המסורתית של המשכילים המתונים הללו הקנתה להם מקום של כבוד
בפנתיאון הגבורה הציוני .בעיני הציונים הם נראו כדמויות הראויות להערצה.
השאיפה של בעלי הזרם האתני-תרבותי לראות בציונות תהליך של התפתחות
אבולוציונית מן העידן המסורתי אל העידן הלאומי ביססה את הזהות היהודית
המודרנית על יסודות של אחדות היסטורית ,אחווה לאומית ושאיפה לגאולה
מדינית .בעיניהם הייתה השפה העברית רכיב חיוני לתחייה לאומית .היא נתפסה
ככלי הנושא את הרוח הלאומית היהודית בהתפתחותה ההיסטורית .הדגש
האידיאולוגי בשימוש בשפה העברית לצורכי מחקר ,ספרות ופובליציסטיקה
הקנה לציונים את הקרבה ליהדות האותנטית .ביאליק הדגיש את מרכזיותה של
השפה העברית לעצם אחדותו הלאומית של העם היהודי וגם את יסודות הקדושה
והאחריות הלאומית לאוצרות הרוח היהודיים ההיסטוריים .המרתם של המונחים
המסורתיים למונחים לאומיים מודרניים ,כפי שעשו סמולנסקין ,אחד העם ,ביאליק
ואחרים ,הייתה בבחינת יצירתה של זהות לאומית מודרנית המבוססת על המסורת
הקדם-מודרנית .זה לא היה תהליך של המצאת מסורת במובן האינסטרומנטלי
אלא להפך .הקשר הנפשי העמוק שחשו הציונים כלפי העבר היהודי לא היה חזק
פחות או מחייב פחות מן הקשר המסורתי אל היהדות.
אחד הגורמים המעצבים כל תנועה לאומית בעלת מאפיינים אתניים ותרבותיים
הוא הקונפליקט שנוצר בתנועה בשל הפרשנות המחודשת של העבר .ראינו לעיל
שהמחלוקת בין 'מזרח' ל'מערב' בתנועה הציונית החלה למעשה את המאבק
על דמותה ועל אופייה הראויים של המדינה היהודית .הסכסוך שנוצר בעקבות
הביקורת החריפה שמתח אחד העם על ספרו של הרצל 'אלטנוילנד' היה יריית
הפתיחה למאבק פנים ציוני על השאלה ְלמה שואפת הציונות ,ליצור 'עם ככל
העמים' או להקים 'מדינה יהודית באמת'?
לדעתו של אחד העם הרצל היה חף לחלוטין מכל סממן יהודי תרבותי ,הוא
רצה להקים 'חברה חדשה' שאינה מבוססת כלל על התרבות העברית ,מדינה
אזרחית אוניברסליסטית שנועדה לפתור את בעייתם החברתית של יהודי המערב,
שכל רצונם היה לחיות בתרבות האירופית ולחקותה במעין 'חיקוי של קופים'.
נורדאו כזכור תקף את אחד העם בטענה שהוא מייצג את 'הברבריות האסייתית'
המנוגדת לתרבות המערב ,לקדמה ולהשכלה .הוויכוח בין השניים חבק את
