Page 36 - תאטרון 42 לאינטרנ ט
P. 36

‫הפחידו אותי? באיזו סיטואציה יכולתי לדמיין את עצמי בנעליה של הדמות‬
‫שמולי? ואם לומר זאת במילים בוטות ונוראיות‪ :‬איזו חווית פליטות הכי‬
‫"מדברת" אלי? כאילו נוצרה איזו תחרות בין הסיפורים; ובאופן אוטומטי ‪-‬‬
‫ביקורת ואולי אף האשמה עצמית על עצם המחשבה האיומה הזאת‪ .‬ההצגה‬
‫הפנתה אצלי את תשומת הלב לכך שאני מורגלת‪ ,‬בכל סוגי המדיה‪ ,‬לשמוע‬
‫סיפורים מרגשים ואישיים בתוך מסגרת של דקות בודדות‪ .‬מה לספר? מה‬
‫להשמיט? מה יצליח לרגש‪ ,‬לעורר לפעולה‪ ,‬לחשוב‪ .‬במקרה הזה עברתי רכבת‬

               ‫הרים אמוציונלית של ממש ויותר מפעם אחת זלגו דמעות מעיניי‪.‬‬

                                          ‫אמנות החיזור וההגנה העצמית‬

‫העיסוק ב"מצב" זוכה לטיפול שונה בהצגה חיתוך‪ .‬דיבור‪ ,‬בה האלימות במרחב‬
‫הציבורי מחלחלת אל המרחב האישי והזוגי ולפי היוצרים ‪ -‬גם להיפך‪ ,‬כלומר‬
‫המתח ויחסי הכוחות הזוגיים‪-‬פרטיים זולגים ומשתקפים בספרה הציבורית‪.‬‬
‫"היצירה נולדה מתוך מאבקים‪ :‬מצד אחד מאבקי כוח בתוך חדר השינה שלנו‬
‫ומצד שני זה קרה בתקופה שדקירות סכין הפכו לדימוי רווח בהרבה מרחבים‬
‫ציבוריים‪ .‬בניגוד לפצצה‪ ,‬יש באקט הדקירה הרבה אינטימיות‪ .‬הייחוד של‬
‫פיגוע דקירה הוא בחדירה למרחב האישי‪ ,‬בפציעת העור העוטה את הגוף‪.‬‬
‫שיסוף הסכין עומד בהצגה בהקבלה להתזות המילים כקפסולה תקשורתית‪ .‬סכין‬
‫עומד מול מילה‪ ,‬מילים כסכינים‪ .‬ולהפך‪ .‬הסכין הוא כלי נשק אבל גם כלי‬

                              ‫מטבח נגיש‪ .‬לא מורכב מידי‪ .‬יש לו הרבה אופציות‪".‬‬
‫נטע וינר מגיע מעולם הספוקן‪-‬וורד והשירה וזוגתו סתיו מרין מעולם המחול‪.‬‬
‫המיזוג הזה יוצר שפת תאטרון‪-‬מחול ייחודית‪ ,‬שהם מכנים אותה "ספוקן‪-‬‬

                                                                                       ‫דאנס"‪.‬‬
‫"פה נכנס גם עניין של ללכת מכות באמת‪ ,‬בינינו‪ ,‬כזוג – כמי שבאים‬
‫מעולמות שונים ‪ -‬מקום של מאבקי כוח בין עולמות אלה בינינו‪ ,‬על התשוקה‬
‫שבהם וההכרעה ביניהם‪ .‬זה פתח לנו מרחב מפחיד וגם מרתק של איפה זה‬
‫קורה לנו בחיים‪ .‬באוטובוס‪ ,‬במכולת‪ ,‬בחדר השינה שלנו‪ .‬הנכונות התמידית‬

                           ‫לדקור ולהידקר‪ .‬זה הרי כל כך אפשרי בכל רגע נתון‪".‬‬
‫השפה הבימתית שואבת את כוחה מתוך סרטי קונג פו – בכל הספקטרום‬
‫מלהרוג את ביל עד הסרטים הטראשיים ביותר בז'אנר – וכן סרטי הדרכה של‬
‫קרב מגע‪ ,‬בעיקר כאלה בהם גברים מלמדים נשים כיצד להתגונן מפני‬
‫סכינאות‪" .‬זה כל כך חסר תועלת"‪ ,‬אומרים היוצרים‪ .‬ואכן החלק השני של‬
‫היצירה מוכיח זאת בצורה הומוריסטית כשהדואט הסגור של השניים נפתח‬
‫לקהל והופך למעין סדנת הגנה עצמית אבסורדית‪ ,‬שהכותרת שנותנים לה‬

                                      ‫היוצרים היא‪" :‬אמנות החיזור וההגנה העצמית"‪.‬‬
‫שאלנו את היוצרים האם העבודה שלהם פוליטית‪ ,‬ואם כן‪ ,‬מה פוליטי ביצירה?‬
‫"כל יצירה היא פוליטית‪ .‬אנחנו יוצרים מתוך החוויה שלנו‪ ,‬מתוך סך החוויות‬

                                 ‫‪ 34‬תאטרון ‪ ‬גיליון ‪42‬‬
   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41