Page 42 - תאטרון 42 לאינטרנ ט
P. 42
כבעבר אלא כמה דרגות מעליו .המגמה עליה הצבעתי בהצעתי הייתה יתר
סלקטיביות ,שכלול וזיקוק קפדניים של איכויות הכתיבה ,שעד אז השביעה
רצון מעצם העובדה שהעלתה סוגיות חשובות וערכיות בשפה מקצועית
בסיסית .הצעתי גם לחדש את קונספט הלהקה ,לרענן את השורות ולהסתפק
בתקציב נמוך יותר מבעבר ,שיהלום את הצמצום בהיקפי ההפקות וימנע
גירעונות עתידיים.
המשמעות המהותית שבהמלצתי הייתה הבשלה והעמקה של העבודה היצירתית
במקום שמירה או גידול של נפח ההפקות והתקציב .בתכנית החומש שביקשתי
לה את אישור ההנהלה הצעתי את איציק ויינגרטן כממלא מקומי לשנת חפיפה
אחת ואז ימונה כמנהלו האמנותי של התאטרון.
הדיון בהצעתי התקיים בלעדיי ולמעשה הגיע רק עד שולחן היו"ר ,אולי
בצירוף חבר או שניים מהוועד המנהל ותו לא .למעשה ,התכנית נדחתה על
הסף ,ללא ניסיון של ממש לרדת לעומקה ולבדוק באיזו מידה יהיה בה כדי
לפתח את התאטרון ובה בעת לצאת מן המצר ,שהתהווה עקב הקמתו של
מפעל המינויים בקריית חיים .ההנהלה גם לא חיפשה תכנית אחרת,
אלטרנטיבית .בהכללה ,ניתן לומר שעתידו של תאטרון בישראל נתון
למקריות ,למה שתזמן לו האינרציה .אין להעלות בזיכרון דיונים רציניים
ומקצועיים ,מותווים על ידי אנשי מקצוע ,שתכליתם לבנות תכניות ברות
ביצוע להמשך עבודתו והתפתחותו של התאטרון הישראלי.
ההצטברות של מכשלות רבות כל כך ודברים שנפלו על אוזניים ערלות ,פרקו
את הכוח שאצרתי באגרופי עד שאיבדתי את הניצוץ בעיניים ,כמו שאמרתי
למצנע ,שעשה כול מאמץ לחזק את התאטרון ולגבות את פעילותו .מוטב
שאלך לדרכי והתאטרון ימצא לו אחר ,תורן חדש .זו הייתה כבר שנתי
השביעית בתאטרון ,אמצע הקדנציה השנייה ונראה היה לי שאנהג נכון ,כלפי
התאטרון וביחס לעצמי ,אם אשתחרר מהתחייבותי באמצע השנה השלישית
מתוך החמש שנקבעו בהארכת החוזה עם התאטרון.
הסימנים למשאלת ההתנתקות מהתאטרון לא אחרו להופיע .אם קודם לכן
שנאתי את עצם המחשבה לארוז שוב ,לרוקן את הדירה היפה המשקיפה על
המפרץ והנמל ולחזור לשפלה ,אחרי שנדמה היה לי שהפעם אשאר בעיר
הצפונית שנים רבות ,חלה לפתע התרככות ביחסי לשאלת הנדודים המאוסים
האלה .קשה היה לי לקיים את סבב שיחות הפרידה עם חברי הטובים ,ששוב
עמדו להישאר בחיפה ,עם מזכירתי חנה ,עם מצנע .אך רעייתי אורדית הייתה
שם לקבל בהסכמה ובאהבה את שגיונותיו הצועניים של בן זוגה.
"אז מה" ,היא אמרה לי את מה שידעתי שתאמר" ,שוב אורזים?"
40תאטרון גיליון 42