Page 45 - תאטרון 42 לאינטרנ ט
P. 45
אלזה ועיר של חלום
אלזה בצילום משנת ,1919באדיבות אוסף הפורטרטים ע"ש אברהם שבדרון הספרייה
הלאומית ירושלים
יהודית שרגל ,ליאורה בינג־היידיקר ואישים נוספים שתרגמו את שיריה ,כתבו
בעקבותיה או ציירו בהשראתה ,ועדיין – מרבית הישראלים לא מכירים את
השם אלזה לסקר־שילר ,ולא יודעים שהיא לא הייתה רק משוררת אלא גם
מחזאית וסופרת וציירת מוכשרת ,אישיות מרתקת שביצעה אמנות
פרפורמטיבית ומופעי דראג הרבה לפני שהמושגים האלו הומצאו והפכו
לאופנה.
אלזה לסקר־שילר הייתה בוודאי שמחה לראות את עיר של חלום ,הספר
המרשים והמהודר שמחזיר אותה לחיים .היא אמנם טענה שאין צורך לתרגם
את שיריה משום שהם "כתובים עברית ממילא ",אבל מחזות זה משהו אחר.
הצופים אולי יוכלו להתחבר אל האווירה מתוך התנועה ,המוזיקה והתפאורה,
אך כדי להבין את הדיאלוגים ,המונולוגים והעלילה ,יש לתרגמם ללשון
מתאימה.
יותר מ־ 75שנה לאחר מותה ,אלזה זוכה לספר מרהיב בעריכת מוטי סנדק,
שבו ניתן לקרוא לראשונה את מחזותיה בעברית .אבל עיר של חלום הוא יותר
מאסופת מחזות .למעשה ,ניתן לראות בו מעין אודה מיוחדת לאלזה ,מחווה
עשירה וססגונית ,מלווה במאמרים ומסות ,שירים ותמונות – חגיגה לעיניים,
לרוח ולנפש.
אלזה עצמה היתה בוודאי מברכת על הספר הזה ,ומתרגשת לגלות כי זוכרים
את שמה ,כותבים עליה וקוראים את מחזותיה גם היום 76 .שנים לאחר
שנפרדה מן הארץ שעליה חלמה ,מחזירים אותה אל קדמת הבמה ומשיבים לה
תהילה ראויה.
גיליון 42תאטרון 43 
