Page 48 - תאטרון 42 לאינטרנ ט
P. 48
תמיד מגיבים .העלילה של לסקר־שילר אינה יוצרת שינוי ,אלא ממתינה,
תמהה ,ממתינה לעצלותם של הגיבורים לחולל את השינוי שבו הם חושקים.
***
המחזה השני בספר הוא ארתור ארונימוס ואבותיו ,כולל 15תמונות (כותרת
המשנה שלו :משנות ילדותו של אבי האהוב מעידה על תכונתו הביוגרפית).
פורסם תחילה כסיפור בשנת ,1932ולאחר מכן כתבה לסקר־שילר את גרסתו
הבימתית והיא בת .64
המחזה מתאר את התמודדותה של משפחת שילר – משפחה יהודית אמידה,
משכילה ומרובת ילדים המתגוררת בעיר קטנה במערב גרמניה במאה ה־– 19
עם עלילת דם הפושטת באזור :התושבים הנבערים מאשימים בכישוף את
הצעירות היהודיות (ובהן דורה ,אחת הבנות הצעירות במשפחה) ,וקוראים
להעלותן על המוקד .ארתור ארונימוס ,הילד ה־ 15מבין )!(23ילדי המשפחה,
משמש כהד וכעד לעלילה הדרמטית הזו ,כמו גם ליתר האירועים סביבו.
היצירה הזו "גדולה" מכמה בחינות מן המחזה הקודם :היקף הדמויות ,תכניה
וסגנונה .בנוסף ,היצירה משלבת אלמנטים מז'אנרים שונים :דרמה משפחתית,
סיפור חניכה ,מלודרמה רומנטית וסאטירה חברתית; סצינות מטא־תאטרליות,
דיאלוגים שנונים ואווירה גותית אפלה ,התכתבות עם מקורות מקראיים,
נוצריים וספרותיים ודילמות מוסריות .כל אלו מוצגים בסגנון בימתי עשיר.
אף על פי שהמחזה ארתור ארונימוס ואבותיו נכתב לפני יותר מ־ 80שנה
ועלילתו מתרחשת ב־ ,1840הוא רלוונטי ביותר גם לימינו .השאלות המועלות
בו ומסריו המובלעים מהווים חומר למחשבה גם היום ,ודומה כי דווקא עכשיו,
ממרחק הזמן ,ניתן להעריך אותו אף יותר כהזמנה לדיון על מצבם של יהודי
התפוצות בימינו ולשיח עדכני על מגוון סוגיות :פוליטיות ופואטיות ,לאומיות
ודתיות ,היסטוריות ,מוסריות וספרותיות ,כמו גם שאלות מטא־תאטרליות.
לאורך כל המחזה ,נבחנים הקשרים בין סיפור לאמת ,בין דמיון למציאות ,בין
משחק לבין החיים.
***
המחזה השלישי בספר הוא אניואני ) .)IchundIchכפי שכותב גד קינר
(קיסינגר) במאמרו המקיף בספר זה" :ארבע שנים לפני סיומן של מלחמת
העולם השנייה והשואה ,מזמנת לסקר־שילר אל במה אחת ביצירתה המיטלטלת
בין פנטסמגוריה סוריאליסטית לדרמה פוליטית לגיא בן הינום בירושלים–
העיר שהיוותה לגבי המשוררת הדגולה בת ה־ ,71המרוששת והזרה מבחינה
לשונית ומנטלית ,גיהינום אישי יומיומי בשנות חייה האחרונות והמיוסרות –
46תאטרון גיליון 42
