Page 4 - Hazofen

‫הצופן‬ ‫‪03‬‬

‫עקרון הסימטריה‪ :‬על הקשר‬
‫בין תיעוד בעל פה לחינוך‬
‫בלתי פורמלי‬

‫טמונה לדעתי ב"צופן" של החינוך הבלתי‬ ‫איילה ונגרוביץ ‪ -‬פלר‬
‫פורמלי‪ .‬אתמקד בעיקרון הסימטריה לפי‬
‫התיעוד בעל פה היא פרקטיקה המשוייכת‬
‫תורתו של פרופ' ראובן כהנא‪:‬‬ ‫להיסטוריונים; במסגרת פרקטיקה זו יוצאים‬
‫בתיעוד בעל פה‪ ,‬בגרסתו הפורמלית‪,‬‬ ‫החוקרים לראיין אנשים‪ ,‬מהביוגרפיה‬
‫המרואיין הוא המוקד‪ .‬כך למשל‪ ,‬נאמר לי‬ ‫האישית והזיכרונות של המרואיינים ניתן‬
‫באחד מהשיעורים על תיעוד בעל פה‬ ‫ללמוד גם על תהליכים היסטוריים רחבים‬
‫באוניברסיטה‪" :‬אל תשכחו‪ ,‬המרואיין הוא‬ ‫יותר‪ .‬אנשי מדעי הרוח והחברה יגדירו את‬
‫הפרוטגוניסט )הדמות הראשית( של‬ ‫הראיונות כ"ראיונות שטח" ‪ -‬פתוחים‪,‬‬
‫סגורים או חצי מובנים בצורתם ‪ -‬לכולם‬
‫הראיון"‪ .‬במחקר‪,‬‬ ‫מטרה משותפת ‪ -‬שילוב הממצאים במחקר‪.‬‬

‫בתמונה‪ :‬איילה ונגרוביץ פלר‬ ‫סטודנטים רבים מתנסים בפרקטיקת הראיון‬
‫כשהם נדרשים למחקר איכותני‪ .‬משום כך‬
‫זיכרונותיו של המרואיין הם המטרה ולכן‬ ‫הראיון הוא כלי נחוץ וחשוב מאד‪ ,‬למרות‬
‫המיקוד הגיוני ביותר‪ .‬כשמיקוד הראיון זז‬ ‫שלפעמים אינו מוערך מספיק‪ .‬מכל מקום‪,‬‬
‫למראיין‪ ,‬לחוויה שלו בכל הסיפור‪ ,‬נוצרת‬ ‫המפגש בין מראיין למרואיין הוא מפגש נוכח‬
‫סימטריה‪ .‬המרואיין הוא לא הפרוטגוניסט‬ ‫ושכיח‪ .‬ואז נשאלת השאלה‪" :‬מה קורה‬
‫הבלעדי‪ ,‬כי המראיין הופך למוקד הענין‬ ‫כשהתיעוד בעל פה פוגש את החינוך הבלתי‬
‫השני‪ .‬שינוי הפוקוס מעורר שאלות‪ :‬למה‬ ‫פורמלי‪ ,‬כמו במקרה של יוצרי עיתון‬
‫בכלל לראיין? מהי תרומת הראיון עצמו‬ ‫"הצופן"? האם הראיון הוא כלי בלבד או‬
‫למראיין? אלו שאלות מפתח‪ .‬לדעתי‬
‫התשובה ברורה‪ :‬הראיון מהווה פרקטיקה‬ ‫מעבר לכך?‬
‫שמפתחת הקשבה ממוקדת‪ ,‬יצירת‬
‫אמפתיה לסיפור של מישהו אחר‪ ,‬חיבור בין‬ ‫אחת מסגולות החינוך הבלתי פורמלי היא‬
‫הפיכת החינוך ל‪ ,state of mind -‬לחוויה‬
‫הנרטיב האישי לנרטיב רחב‬ ‫החובקת את כל המעורבים בה‪ ,‬מלמעלה‬
‫ומלמטה‪ .‬איך חוויה זו משתקפת בפרקטיקה‬

‫של הראיון? אחת מהתשובות‬