Page 7 - Hazofen

‫הצופן ‪06‬‬

‫אם קראתם את כל זה וחשבתם זה אני‪ ,‬או‬ ‫אדם שמרגישים טוב עם סימטריה ועם‬
‫אם קראתם את כל זה וחשבתם אני רוצה‬ ‫פחות סמכות באופן כללי?‬
‫להיות יותר כזה‪ ,‬אתם כנראה אנשים בלתי‬
‫כך לגבי רב ממדיות‪ .‬שוב‪ ,‬ידוע שארגונים‬
‫פורמאליים‪ ,‬ומאוד יכול להיות גם מחנכים‬ ‫בלתי פורמאליים מדגישים רב ממדיות‪:‬‬
‫בלתי פורמאליים‪ .‬אם זה מה שחשבתם‪,‬‬ ‫שלא כמו בית ספר ששם דגש על‬
‫יש סיכוי שתמיד תהיו בחיפוש‪ ,‬שהרבה‬
‫אחרי תקופת הנעורים תרגישו עדיין בדרך‬ ‫מיומנויות קוגניטיביות בהקשרים‬
‫ופחות ביעד‪ .‬זה לא תמיד קל‪ ,‬אבל אם זה‬ ‫אינדיבידואלים‪ ,‬בארגון הבלתי פורמאלי‬
‫מעודד‪ --‬יכול להיות שדווקא בזמן הזה‪,‬‬ ‫מתקיימות פעולות ופרקטיקות מגוונות ויש‬
‫הקוד הבלתי פורמלי הוא מפתח )אחד‬ ‫להן מעמד דומה‪ :‬דיונים‪ ,‬למידה משותפת‪,‬‬
‫לפחות‪ ,‬יש גם אחרים( לחיות חיים‬
‫מיומנויות פיזיות‪ ,‬אינדיבידואליות‬
‫משמעותיים‪.‬‬ ‫וקבוצתיות והכל חשוב והכל נחשב‪ .‬אבל‬
‫גם פה‪ ,‬אפשר לחשוב על רב ממדיות‬
‫הכותבת היא ד"ר מירב סדי – נקר‬ ‫בהקשר רחב יותר‪ :‬עד כמה אנחנו נוטים‬
‫מרצה במכללה האקדמית בית ברל‬ ‫לקיים עם אנשים בחיינו קשרים רב‬
‫ממדיים? להכיר למשל את רבדי החיים‬
‫מתעניינים בלימודים?‬ ‫השונים והיכולות והנטיות של מי שעובד‬
‫איתנו למשל‪ ,‬או מי שגר לידינו‪ ,‬או אתנו?‬
‫התקשרו‪:‬‬ ‫עד כמה אנחנו מאפשרים לעצמנו חיים רב‬
‫*‪9121‬‬ ‫ממדיים? חיים שלא מעוצבים על ידי רצון‬
‫אחד‪ ,‬כיוון אחד‪ ,‬סולם הערכה אחד‪,‬‬

‫הגדרה אחת של הצלחה או כישלון?‬

‫ולבסוף‪ ,‬מורטוריום‪ .‬ידוע שארגונים‬
‫חינוכיים בלתי פורמאליים יותר סבלנים‬
‫לניסוי ותהיה‪ ,‬יותר מאפשרים לילדים‬
‫לטעות‪ ,‬לבחון את הנורמות‪ ,‬לנסות‪ ,‬להכיר‬
‫את עצמם בעצמם בסביבה נורמטיבית‬
‫פחות הדוקה‪ .‬בגלל זה בית ספר אינו‬
‫ארגון בלתי פורמאלי‪ .‬ומה אתנו? עד כמה‬
‫אנחנו מאפשרים לעצמנו לשאול שאלות‬
‫בחיים בכלל? לא להיות תמיד בטוחים?‬
‫לא לעשות כל מה שאומרים לנו? עד כמה‬
‫אנחנו מאפשרים לעצמנו לתהות על‬
‫המציאות החיצונית? עד כמה אנחנו‬
‫מקיימים יחסים עם בני אדם אחרים שיש‬
‫בהם השהיית נורמות ואפשרות לבחינת‬

‫הגבולות?‬