Page 9 - Hazofen

‫הצופן ‪08‬‬

‫"ברגע שמתחילים לגבות את העדות‬ ‫"הקמנו עמותה שנקראת תיאטרון עדות‬
‫והצעירים עדים לזה רואים את המבוגרים‬ ‫לספר כדי לחיות מפגש בין דורי שמשלב‬
‫יושבים מולם מתרגשים ובוכים הם רצים‬ ‫שורדי שואה עם בני דור שני בשילוב עם‬
‫אליהם עם כוס מים‪ ,‬יושבים לידם גם‬ ‫תלמידים בני דור שלישי‪ ,‬פרויקט שקראנו לו‬
‫בהתחלה מאוד בולט שהצעירים שלא‬
‫מכירים את המבוגרים יושבים כל הצעירים‬ ‫חינוכי טיפולי כי‬
‫בחצי מעגל והמבוגרים ממול ולאט לאט‬
‫במשך המפגשים במשך הזמן חודש חודש‬ ‫תמונה‬
‫וחצי חודשיים פתאום הם כבר נטמעים‬
‫ביניהם‪ ...‬אחרי זה הם יושבים כבר אחד ליד‬ ‫בתמונה‪ :‬עירית דגן‬

‫השני מכירים בשמות שלהם"‬ ‫אנחנו חושבים שאנחנו גם מחנכים וגם‬
‫מטפלים מחנכים גם את המבוגרים וגם את‬
‫את עירית אני אוהבת בכל ליבי ללא קשר‬ ‫הצעירים ומטפלים גם וגם גם בהם בדרך‬
‫לתיאטרון‪ ,‬אך הריאיון גרם לי להעריך אותה‬ ‫שהיא לא שגרתית בדרך של מפגשים בלתי‬
‫יותר‪ ,‬ההנצחה של הניצולים שהולכים‬ ‫אמצעיים מפגשים שבועיים שפעם בשבוע‬
‫ונעלמים מחיינו היא כה חשובה‪ ,‬להעביר‬
‫את המידע לדורות הבאים‪ ,‬לתת מקום לדור‬ ‫פוגשים קבוצה"‬
‫השני שגדל בצל הורים פוסט טראומטיים‬
‫מזיכרונות המלחמה‪ ,‬כך גם החיבור‬ ‫לשמוע מעירית על התהליך המתבצע על‬
‫במשפחה שלה עצמה‪ ,‬הוריה היו ניצולי‬ ‫ידיה ועל ידי עזרא בעלה עד להעלאת ההצגה‬
‫שואה לה היה קשה להקשיב ולהכיל את‬ ‫על הבמה‪ ,‬להבין כמה נדרש מבני הנוער‬
‫הסיפורים‪ ,‬אך ילדיה ישבו בעניים פעורות‬ ‫להקדיש למען בצורה וולונטרית לחלוטין‪,‬‬
‫והקשיבו לסבתם מספרת על חוויותיה‬ ‫להכיר את הניצולים‪ ,‬לשמוע ולהכיל את‬
‫הסיפורים הקשים‪ ,‬להתמיד במפגשים ובסוף‬
‫במלחמה‪.‬‬ ‫גם להעלות אותם על הבמה‪ .‬הנערים‬
‫מקבלים מהניצולים כמו שהניצולים מקבלים‬
‫לראיין את עירית הייתה חוויה נפלאה‬
‫שפתחה לי צוהר נוסף אל חייהם של שכניי‬ ‫חזרה מהנערים‪.‬‬
‫מעבר לגדר‪ ,‬הקדשת חייהם לטובת הנצחת‬
‫השואה ראויה לשבח‪ ,‬והדרך שהם מבצעים‬
‫זאת מדהימה אותי יותר‪ ,‬אני חושבת שכל‬
‫חטיבת ביניים צריכה להכניס תוכנית זו‬

‫למערך הלימודי‪.‬‬

‫הקישור המצורף הוא שיר שהולחן ע"י‬
‫עמרי‪ ,‬בנם של עירית ועזרא דגן‪ ,‬לטובת‬

‫הצגות התיאטרון‬