Page 224 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט טכת‬ ‫תפלה‬ ‫אגרות ערכים‬ ‫תיבה תענית תפלה הבעש"ט‬ ‫חכת אגרות ערכים‬

‫מכוין המצוה למעלה ואינו מקשר א"ע שמה‪,‬‬ ‫עמ' מ"ד – דרך בני אדם כשנצרך לאיזה דבר‬ ‫ומקואות יותר בתמידות‪ ,‬טוב יותר מהתענית‪,‬‬ ‫רמ"ח תיבין דק"ש ומפיל מהם חיל הרבה וכו'‪.‬‬
‫הוי שמו קיצוץ בנטיעות ח"ו‪ ,‬וכן בתורה‬ ‫להתפלל לבורא ב"ה‪ ,‬נפסק קצת ממדרגתו‬ ‫שהתענית מחליש הגוף מעבודת ה'‪ ,‬ועוד‬ ‫עמ' קנ"ח – אמר אויב ארדוף וכו' ראשי‬
‫ודבקותו‪ ,‬משא"כ דוד המע"ה שהיה מתפלל‬ ‫יותר טוב שהכח שהוא מניח בתענית יתן‬ ‫תיבות הם ה' אלפין‪ ,‬ששם אלופו של עולם‬
‫ותפלה יזהר בזה‪.‬‬ ‫ומחשב ג"כ רוממות א"ל‪ / .‬אם יש לו ח"ו‬
‫עמ' ע"ט – מי שיש בו מדעת קונו נקרא בחי'‬ ‫נפילה ע"י ביטול תורה או תפילה אז מאבד‬ ‫בלימוד התורה ובתפילה וכו'‪.‬‬ ‫מסתתר וכו'‪.‬‬
‫משה‪ ,‬וכחו יפה להפוך הצירופים הגשמיים‬ ‫עמ' קפ"ה – התענית מחליש הגוף וכו' וברוב‬ ‫עמ' ק"פ – לשמה הוא לשם התיבה והאות‬
‫לצירופי תורה ותפלה וכו'‪ / .‬הקב"ה נאות לנו‬ ‫מעלת א"י ונקרא דר בחו"ל‪.‬‬ ‫הפעמים מביא תוצאות הפוכות‪ ,‬כגון גאוה‬
‫באמצעות תורתינו ותפלתינו שמנענעים אלו‬ ‫עמ' ס"א – כשמתפלל על איזה דבר‪ ,‬כגון חולי‬ ‫עצמה לדבקה בשרשה‪.‬‬
‫האותיות למשוך חיות בכל העולם ומלואה‪/ .‬‬ ‫ר"ל‪ ,‬ומלביש הדבר באותיות‪ ,‬נעשה מיתוק‪/ .‬‬ ‫וכעס‪.‬‬ ‫עמ' קפ"ד – סוד תיבת אל‪ ,‬שיורש החיות עד‬
‫רבא חזיא לרב המנונא דקא מאריך בצלותא‪,‬‬ ‫בכל אות ואות יש עולמות נשמות ואלקות‪,‬‬ ‫עמ' קפ"ו – עד הבעש"ט עובדי ה' היו נצרכים‬ ‫שלשים לבושים שהמלכות נקנית בהם וכו'‪/ .‬‬
‫אמר מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה‪.‬‬ ‫לתעניתים נוראים‪ ,‬ומהבעש"ט והלאה בטלו‬ ‫עשה לך תיבת עצי גופר ‪ -‬גבורות פ"ר וכו'‪.‬‬
‫‪ /‬עניני התפלה תולה בבחי' הזמנים‪ ,‬כמו‬ ‫היינו באותיות תורה ותפילה‪.‬‬ ‫הסיגופים‪ ,‬ומה'נועם אלימלך' והלאה בטלו‬ ‫‪ /‬עשה לך פי' שתתקן בחי' לך‪ ,‬ע"י תיבות‬
‫זמן ק"ש ותפלה‪ ,‬אם עברו זה בבחי' מעוות‬ ‫עמ' ס"ב – כשמתלהב אדם בתוך התפלה‬ ‫אפילו התעניתים‪ ,‬ומהיהודי הקדוש בטל‬ ‫לימוד תורה מן אות למד עד אלופו של עולם‬
‫לא יוכל לתקון‪ .‬התפלה היא תיקוני חלקי‬ ‫ואומר כמה תיבות בהתלהבות גדול‪ ,‬זה משום‬
‫הזמנים‪ / .‬לערך חלקי הזמנים חובת גברא‬ ‫שבחמלת ה' עליו נפתח לו אור א"ס והאיר‬ ‫הדקדוק הנורא בגדרים וסיגים וכו'‪.‬‬ ‫וכו'‪.‬‬
‫לתקן עם תפלותיו את העת והזמן‪ ,‬וזה נקרא‬ ‫לו‪ / .‬כשיפתח אדם בתפלה‪ ,‬כמה מלאכין‬ ‫עמ' רכ"א – כשנדבק א' לתיבת מ"ת נעשה‬
‫מצייתין למילה דיליה‪ ,‬ומביאים תפלתו‬ ‫תפלה‬
‫חיי שעה וכו'‪ / .‬אל תעש תפלתך קבע‪.‬‬ ‫לפני השי"ת‪ / .‬אדם צריך להתפלל ולהאמין‬ ‫אמת‪ ,‬וזה אמת ליעקב‪.‬‬
‫עמ' פ' – הרשעים עזי נפש כמו עכו"ם לצעוק‬ ‫שבאות א' תלוים כל העולמות וכו'‪ ,‬ומיחד‬ ‫עמ' י"ד – אל יליזו בעת תפילתך ולימודך‪ ,‬וכל‬ ‫עמ' רכ"ה – ראשי תיבות פ'ותח א'ת י'דיך גי'‬
‫ולהתפלל ולבקש רק להנאת עצמם‪ / .‬הם‬ ‫קובה"ו וכולם נישאין אפילו רשעים ואוה"ע‪.‬‬ ‫דיבור ודיבור ומוצא שפתיך תכוין לייחד כי‬ ‫צ"א כמספר הוי"ה אדנ"י‪ ,‬וסופי תיבות חת"ך‪,‬‬
‫צועקים בתפילות יום הכפורים ככלבים הב‬ ‫כל זמן שלא יתפלל בדרך זה לא יבוא משיח‪.‬‬ ‫בכל אות ואות יש עולמות ונשמות ואלקות‪/ .‬‬
‫הב וכו'‪ / .‬בק"ש נעשה זווג או"א להמשיך‬ ‫עמ' ס"ג – כשמאמין בעת תפלתו שכל אות‬ ‫הצדיקים שלוחי דמטרוניתא‪ ,‬מה שחסר להם‬ ‫החותך חיים לכל חי‪.‬‬
‫מוחין לזו"ן שיוכלו להזדווג בתפלת שמו"ע‬ ‫ואות רוכבין עליו נשמות ומלאכים והשכינה‪,‬‬ ‫הוא כדי שידעו שחסרון זה בשכינה‪ ,‬ויתפללו‬ ‫עמ' רכ"ח – תקוני תפלה צריכין הכנעה‬
‫הוא ממשיך אור א"ס לתוך האותיות‪ ,‬ומזה‬ ‫שימלא החסרון שם ולא מכוונים לעצמם‬ ‫הבדלה המתקה‪ ,‬שצריך לעשות בכל תיבה‪/ .‬‬
‫בשים שלום‪.‬‬ ‫יש מפלה לרשעים‪ / .‬צהר תעשה לתיבה‪,‬‬ ‫צריך לכוון בכל תיבה ודיבור להמתיק הדינין‬
‫עמ' פ"ב – צריך שיתפלל תמיד על גאולת בני‬ ‫כלומר שתהיה התיבה שאדם מדבר בתורה‬ ‫כלל‪.‬‬
‫ישראל והשבת כבוד שמים לעילוי‪ / .‬אינו יכול‬ ‫עמ' ל' – ג' מדרגות כתר ע"ב ס"ג‪ ,‬מקבלים‬ ‫וכו'‪.‬‬
‫לומר מי אני שאתפלל על הגלות וירושלים‬ ‫ובתפילה מצהיר וכו'‪.‬‬ ‫ה"פ אצילות ע"י עלית מ"ן של התחתונים‬ ‫עמ' ר"ל – אורך התיבה שלש מאות‪ ,‬סוד‬
‫ותצמח גאולה בזכותי‪ ,‬אלא יאמר בשבילי‬ ‫עמ' ס"ז – בכל תיבה מתיבות התפלה והתורה‬ ‫אלקותו ית' שמו המאיר בכל נמצא שבעולם‬
‫נברא העולם‪ ,‬ויש נ"ר לפניו ית' שיהיו בניו‬ ‫יש ג' בחינות‪ :‬עולמות‪ ,‬נשמות ואלקות וכו'‪.‬‬ ‫בתפילות ושבתות ומועדים‪.‬‬
‫מבקשים ומתפללים על זאת‪ / .‬סדר התפלה‬ ‫עמ' ס"ח – עיקר העבודה היא תפלה‪ / .‬עיקר‬ ‫עמ' ל"ו – כל עבודת הצדיקים היא זווגים‬ ‫וכו'‪.‬‬
‫כראוי הוא שיקדים השבח אל שאלת צרכים‪,‬‬ ‫הבירור הוא ע"י תפלה‪ ,‬כי תפלה נקרא דברים‬ ‫ויחודים ע"י עלית מ"ן בתורה ובמעש"ט‬ ‫עמ' רל"ב – ע"י הכנעה גדולה אמיתית‬
‫העומדים ברומו של עולם וכו'‪ / .‬ההתקרבות‬ ‫ובעיקר בתפילה‪ / .‬התפלה היא במקום קרבן‪,‬‬ ‫מתתקן בחי' עולמות שבכל אות ותיבה וכו'‪.‬‬
‫כמו שהתקינו הקדמונים בנוסח התפלה‪.‬‬ ‫המקריב או המתפלל זה בשביל מבוקש שיש‬ ‫‪ /‬כשמכניע עצמו אומר האותיות באהבה‬
‫עמ' פ"ד – על קושיית הרמב"ן כיצד משנים‬ ‫לדביקות היא ע"י אותיות התורה והתפלה‪.‬‬ ‫ויראה ודבקות וכו' ובזה כולל עצמו עם בחי'‬
‫גז"ד ע"י תפילה‪ ,‬וכי יש בזה שינוי רצון ה'‪,‬‬ ‫עמ' ס"ט – בהזכירו האותיות בתפילה‪ ,‬הוא‬ ‫לו מהקב"ה‪ / .‬אין תפלה אלא בלב‪.‬‬
‫והסביר הבעש"ט שעיקר התפלה היא למתק‬ ‫מנענע חיות העליונה‪ ,‬וכשמתדבק במחשבתו‬ ‫עמ' ל"ז – כדי למלא רצון המתפלל הנה‬ ‫נשמות שיש בכל תיבה וכו'‪.‬‬
‫דין בשרשו‪ ,‬לקשר מלכות בבינה במסי"נ‪,‬‬ ‫בתמימות להשי"ת‪ ,‬מחזיר החיות ממחשבה‬ ‫לזווג זו"ן הוא צריך‪ ,‬והתפילה הצריכה מילוי‬
‫ושם הוא אדם אחר ולא עליו נגזר וכו'‪.‬‬ ‫עליונה עד לדיבור בפה האדם‪ ,‬והוא משתוקק‬ ‫מעוררת זווג זו"ן שישפיעו המילוי למתפלל‪/ .‬‬ ‫תענית‬
‫‪ /‬כשמתפשטים צירופים טובים למקבל‬ ‫בדברי התפלה להשי"ת‪ / .‬עיקר הבירור‬ ‫אותם חלקי הנפש שעלו לנוקבא דז"א ונעשו‬
‫ונעשים רעים‪ ,‬והצדיק בתפלתו ובדמעותיו‬ ‫הוא בתפלה‪ ,‬שאם זוכה אז יוכל לברר את‬ ‫למ"ן לעורר הזווג‪ ,‬הם עצמם נעשים בית‬ ‫עמ' מ"ב – שלא תטעה כשתראה אחד יושב‬
‫מעלה אותם ונמתקין הדינים בשרשם‪/ .‬‬ ‫מחשבתו שהוא עיקר הנפש וכו'‪ ,‬ואם אינו‬ ‫קיבול אל הארת הזווג הממלאת את מבוקשו‬ ‫בין הכיריים בבגדים טלואים וכו' ובפרט‬
‫יסורי הצדיקים בעוני ועינוי זהו לרמז על‬ ‫זוכה בכל התפלה‪ ,‬יזכה במקצתה וכו'‪ / .‬אם‬ ‫כשיושב בתענית וכו'‪ ,‬אבל יכול להיות שהוא‬
‫של המתפלל‪.‬‬
‫עמ' ל"ט – אם נזדמן לו ביטול תורה או‬ ‫רשע גמור‪.‬‬
‫תפלה‪ ,‬נחשב שאז דר בחוץ לארץ ודומה כמי‬ ‫עמ' צ"ט – לפני התפשטות תורת הבעש"ט‬
‫אנשים היו מתענים ומסתגפים וכו' וכונתם‬
‫שאין לו אלוק‪.‬‬
‫לטובה‪ ,‬אולם אין זו הדרך העיקרי וכו'‪.‬‬
‫עמ' קע"ב – צריך תמיד להתמיד בטבילות‬