Page 223 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט זכת‬ ‫תחית המתים תיבה‬ ‫אגרות ערכים‬ ‫תפלה הבעש"ט‬ ‫תל אגרות ערכים‬

‫ותפילה מצהיר וכו'‪ / .‬צריך לשמוע בכל תיבה‬ ‫עמ' רל"ו – מעיקרי תורת החסידות שממלא‬ ‫וצלולות וזכות וכו'‪ / .‬הצדיק מקדש א"ע‬ ‫חסר בשכינה‪ ,‬וצריכים להתפלל על החסרון‬
‫מה שאומר כי השכינה היא עולם הדיבור‪.‬‬ ‫כל עלמין ולית אתר פנוי מניה שייכים גם‬ ‫בשעת אכילתו יותר מבשעת תפלתו‪,‬‬ ‫שם‪ ,‬וממילא גם מסתלקים היסורים‪.‬‬
‫לאחר הצמצום‪ ,‬אך לפני שנתפרשה החסידות‬ ‫משא"כ שאר העם‪ / .‬ר"מ מפרמישלאן היה‬
‫עמ' ס"ה – יש כאן מהלך ממטה למעלה –‬ ‫הולך למקוה קודם אכילה ולא קודם תפילה‪,‬‬ ‫עמ' צ"ג – בתורה בתפלה ובכל מצוה שעושה‬
‫אות‪ ,‬תיבה‪ ,‬יחוד אמיתי באלקות‪ / .‬אות הוא‬ ‫כל צרכה היו קלי דעת שטעו בזה‪.‬‬ ‫האדם יש קטנות וגדלות‪.‬‬
‫בחי' עולמות‪ ,‬ותיבה בחי' נשמות‪ ,‬וחיבור‬ ‫עמ' רל"ט – צריך להעלות מ"ן מתורה‬ ‫שאכילה הוא עבודה יותר‪.‬‬
‫תיבות זל"ז הוא קרוב לבחי' אלקות‪ ,‬ואחרי‬ ‫עמ' קי"ג – תקנו תחינה קודם התפלה‪,‬‬ ‫עמ' צ"ד – כשנכנס בדבר קדושה‪ ,‬כגון מצוה‬
‫שמוציא את התיבות עם כונה אמיתית הוא‬ ‫ומצוות‪ ,‬ויחננו את המלכות וכו'‪.‬‬ ‫שהאדם יתפלל על דעת הכוונות שכיוונו‬ ‫או תורה ותפלה בדביקות גמור‪ ,‬מתפשט‬
‫מעלה אותם לבחי' אלקות‪ / .‬יש בכח האדם‬ ‫עמ' רמ"ז – אין קץ למעלה לימוד התורה‬ ‫בהם אנשי כנה"ג‪ ,‬ויכלול תפלתו בתוך תפלת‬ ‫מהחומריות וכו'‪ / .‬כשמתלבש ברוח הקדושה‬
‫להעלות כל דבר שבעוה"ז לשרשו‪ ,‬ברוחניות‬ ‫בארץ ישראל‪ ,‬שהוא בבחי' חיבור הדברים‬ ‫ומתלבש בתיבות התורה ותפלה‪ ,‬הוא בבחי'‬
‫שבכל עצם‪ :‬אותיות תיבות ומשפטים‪/ .‬‬ ‫גדולים וצדיקים שבדור‪.‬‬
‫תחלת תפיסת העצם בכח הרוחני הוא בחי'‬ ‫לשרשם העליון וכו'‪.‬‬ ‫עמ' קכ"א – הקב"ה שונא מי שמשתכר‪ ,‬כי‬ ‫שנכנס עם כל עצמו לתיבה וכו'‪.‬‬
‫הוא שואל בתפלתו דעה והשכל‪ ,‬ובשכרותו‬ ‫עמ' צ"ה – בכל תפילה וברכה מדי דברו‬
‫אות‪ ,‬וכשעולה מדרגה הרי הוא תיבה וכו'‪.‬‬ ‫תחית המתים‬ ‫כשמתחיל להבין מבוקשו הרי הוא במדות‬
‫עמ' ס"ז – תיבה הוא פירוש דיבור‪ / .‬ע"י‬ ‫מבלבל את השכל הזך שחננו השי"ת‪.‬‬ ‫כמו חסד ורחמים וכו'‪ / .‬תפילת הצדיקים‬
‫התיבה והדיבור שמוציא מפיו עושה תחתיים‬ ‫עמ' מ"ו ‪ -‬בכללות העולם יש צדיק ושמו‬ ‫עמ' קכ"ו – יראת הרוממות היא שיחשוב‬ ‫נקראת עתר‪ ,‬שמהפכים התבואה בגורן‪,‬‬
‫שניים ושלישיים‪ ,‬שהם עולמות נשמות‬ ‫משה‪ ,‬סוד הדעת‪ ,‬ואנשי דורו כשהם בחיבור‬ ‫בעודו מתפלל או עושה מצוה‪ ,‬כי לפני ממ"ה‬ ‫כך תפילתם מהפכין מדת הדין לרחמים‪/ .‬‬
‫ואלקות‪ / .‬התיבה מגיע עד בחי' טהירו‬ ‫עמו‪ ,‬נקראים דור דעה‪ ,‬והוא סוד תחית‬ ‫הוא מתפלל וכו' כמ"ש‪ :‬כשאתה מתפלל דע‬ ‫התפילה מתחיל במדות‪ :‬השיבנו רפאינו וכו'‬
‫עילאה‪ / .‬דור המבול היה צ"ל התיקון בכל‬ ‫ויוצא מן המדות למעלה עד א"ס בלי גבול‬
‫המתים ומשיח‪.‬‬ ‫לפני מי אתה מתפלל וכו'‪.‬‬
‫מקום החלל ע"י התיבה ונח‪.‬‬ ‫עמ' ס"ד – והשביע בצחצחות נפשך‬ ‫עמ' קל"א – לולא הצדיקים שבכל דור‪ ,‬שע"י‬ ‫וצמצום וכו'‪.‬‬
‫עמ' ס"ט – בצורת כל אות מתלבש רוחניות‬ ‫ועצמותיך יחליץ‪ ,‬פי' כי ע"י לחלוחית מעט‬ ‫תורתם ותפלתם וגודל תשוקתם להדבק‬ ‫עמ' צ"ט – בכל מקום שיוועדו יחד נשמות‬
‫אחד פרטי‪ ,‬וע"י צירוף האותיות לתיבה הוא‬ ‫והארה אשר נכנסות בעצמות‪ ,‬יקום בתחית‬ ‫בבוי"ת וכו'‪ ,‬היה העולם חוזר לתהו ובהו ח"ו‪.‬‬ ‫בנ"י לעבוד ה'‪ ,‬הן לתורה והן לתפלה‪ ,‬השכינה‬
‫המתים‪ / .‬מיתת המלכים ותיקונם הוא ענין‬ ‫עמ' קל"ב – משה – משיח מחבר את כל‬ ‫שרויה ביניהם וכו'‪ / .‬להשיג הקדושה העליונה‬
‫ענין שלם‪.‬‬ ‫החלקים של נשמות ישראל לקומה שלימה‬ ‫אינו זוכה עד שידבק עצמו ג"כ אל עובדי ה'‬
‫עמ' ע"א – כל האותיות שנצטרפו ונתחברו‬ ‫תחית המתים להם וכו'‪.‬‬ ‫באמת‪ ,‬להשתתף עמהם יחד בעבודת התפלה‬
‫לתיבות הוא ע"י אור א"ס המייחדן ומחברן‪.‬‬ ‫עמ' רי"ב – גילוי אור החכמה בשלימות הוא‬ ‫כמו בתפלה‪.‬‬ ‫והתורה וכו'‪ / .‬עיקר שלימות ההתבודדות‬
‫‪ /‬במתן תורה נתיחדו ונצטרפו האותיות‬ ‫בחי' תחית המתים‪ ,‬כי הוא מפנימיות החיים‪,‬‬ ‫עמ' קל"ו – צריך להתפלל שלא להיות רצוא‬ ‫שבעת התפלה יבוא לדביקות גדול שירגיש‬
‫עד כדי ביטול ממציאות‪ ,‬ולא ושוב וירידה‬
‫לתיבות וכו'‪.‬‬ ‫והחכמה תחיה בעליה‪.‬‬ ‫יותר מהשיעור‪ ,‬אלא בלבב שלם על המשקל‬ ‫לבד גם בבית מלא בני אדם‪.‬‬
‫עמ' פ' – בהיות הכרתו חזקה כ"כ ליישר‬ ‫הנכון‪ / .‬אם רואה שהוא בקטנות ואינו יכול‬ ‫עמ' ק"ב – דע שלפעמים יזכה אדם למעלה‬
‫אורחותיו‪ ,‬אזי כחו יפה בנענועות אותיותיו‬ ‫תיבה‬ ‫לכוון ומתגברים עליו מחשבות זרות‪ ,‬אז‬ ‫עליונה‪ ,‬לא מפני שילמוד הרבה מסכתות‬
‫מתורה ותפלה‪ ,‬עם צירופיהן וצירופי תיבות‬ ‫יתפלל כתינוק בן יומו מתוך הכתב‪ / .‬מי‬ ‫ופוסקים‪ ,‬רק משום תפלה‪ ,‬שהוא מתפלל‬
‫עמ' ח' – התיבות כגויות והטעמים כנשמות‪.‬‬ ‫שמתפלל מתוך הכתב ומדבק עצמו באותיות‪,‬‬ ‫תמיד בכוונה גדולה‪ / .‬בעת צער ומיצר‪ ,‬העצה‬
‫וכו' להשיבם אל ה' בצרופים קדושים‪.‬‬ ‫‪ /‬אם לא יבין הטעמים‪ ,‬כל עמלו שוא ורוח‪,‬‬ ‫אזי מעלה בחי' עשיה וכו'‪ / .‬פעמים מתפלל‬ ‫היעוצה שיתפלל לה' יתברך ויפטר מהצער‬
‫עמ' צ"ד – כשמתלבש ברוח קדושה ומתלבש‬ ‫כמו המייגע עצמו לספור הדפין והתיבות‬ ‫בקטנות‪ ,‬ואח"כ ברגע אחד מאיר נשמתו‬
‫בתיבות התורה ותפלה‪ ,‬נקרא בא אתה וכל‬ ‫וכו'‪.‬‬
‫שבספר רפואה‪.‬‬ ‫ועולה לעולם העליון וכו'‪.‬‬ ‫עמ' ק"ו – בדורותינו הלואי שנוכל לדבק‬
‫ביתך אל התיבה וכו'‪.‬‬ ‫עמ' י"ד – בכל אות יש עולמות ונשמות‬ ‫עמ' קל"ז – הצדיק מעלה כל התורות‬ ‫עצמנו בבוי"ת בג' תפלות בכל יום ובברכת‬
‫עמ' קט"ו – בזוהר אינו בנמצא אפילו תיבה‬ ‫ואלקות‪ ,‬ועולים ומתקשרים זה עם זה ונעשים‬ ‫והתפלות‪ ,‬עד שיכול להעלות אפילו בני אדם‬
‫הנהנין‪.‬‬
‫אחת יתירה‪.‬‬ ‫תיבה ומתיחדים יחוד אמיתי באלקות‪.‬‬ ‫הנלוים אליו וכו'‪.‬‬ ‫עמ' ק"ז – כשאדם הולך בדרך ואינו יכול‬
‫עמ' קנ"ה – אין המלך עושה דין באחרים כ"א‬ ‫עמ' נ"ט – ג' הסגולות שלמד הבעש"ט‬ ‫עמ' קל"ח – אם ידע שאין שום מסך מבדיל‬ ‫להתפלל וללמוד כדרכו‪ ,‬צריך לעבדו ית'‬
‫שמצוה לשליח ע"י תיבות צירוף המשמיע‬ ‫רמוזים בג' תיבות בנקל‪ ,‬ללמוד‪ ,‬ולפרש‪ ,‬וכל‬ ‫בינו לבין אלקיו בשעת תורה ותפלה‪ ,‬גם‬
‫מה גזירה גוזר עליו וכו' ויכול השליח לעשות‬ ‫שיעלו מחשבות זרות‪ ,‬ידע שהשי"ת מסתתר‬ ‫באופנים אחרים וכו'‪.‬‬
‫תיבה היא סגולה בפני עצמה‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬ואז אין זה הסתרה‪ / .‬כמו שיש כ"ב‬ ‫עמ' ק"ט – הצדיק בשעת תפלתו הוא בודאי‬
‫צירוף אחר וכו'‪.‬‬ ‫עמ' ס"ג – צריך להאמין שע"י אות אחת או‬ ‫בדביקות ובקדושה ובמחשבות טהורות‬
‫עמ' קנ"ו – בתפילה לוקח רומח בידו ע"י‬ ‫תיבה אחת או פסוק אחד בתורה וכו' יכול‬
‫להעלות כל הנשמות וכו'‪ / .‬צהר תעשה‬
‫לתיבה‪ ,‬היינו שתהיה התיבה של תורה‬