Page 222 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 222
הבעש"ט אלת תפלה אגרות ערכים הבעש"ט תורה וכת אגרות ערכים
או א"ס שבתוך האותיות ,שזה נק' לימוד אותיות בדבורי תורה ותפלה ,כך יש בכל איך לעבוד את ה' וכו' אך תורתם אין לה כח לידי אפיקורסות / .וכן אם רוצה שאור תורתו
לשמה וכו'. עניני החומר והגשמי שבעולם וכו'. להדריך אדם אל הטוב ,כי מבישא לא הוי וקדושתו יופיע על תלמידיו עד סוף הדורות,
עמ' קנ"ד – אדם השלם אם יזדמן לו איזה עמ' ק"מ – כפי הבחי' שחסר לאדם ,חסר טבא. צריך להזהר ביותר בטבילה זו.
ביטול תורה ותפלה ,עליו להבין שזו ידו ית' בעולמות ששם שורשו ,וע"ז יתפלל כי לא עמ' ר"י – הלומד לשמה זוכה לדברים הרבה, עמ' קפ"ו – צריך שישקיע בג' דברים גם
שדוחה אותו כדי שיתקרב יותר וכו' / .בכל יחסר למעלה / .אין עומדים להתפלל אלא כי הדיבור הקצר לשמה הוליד והצמיח הרבה יחד :תורה לשמה ,תפלה בכל הכח והכוונה,
יום אנו מתפללים ומתחננים לפניו ית' והאר מתוך כובד ראש ,כלומר מה שחסר בראש, דיבורים של חכמת התורה .וזה מעלית וטבילה בכל עת / .כל המשניות והברייתות
עינינו בתורתך וכו' ,שהחושים שלנו יפעלו הם כלים לפנימיות ורזי תורה ,ומכ"ש האגדה
רק לעשות נ"ר להשי"ת / .אנו מתפללים הם העולמות שלמעלה. המלכות לבינה. ומדרשות / .הבעש"ט יכל בקדושתו להתערב
ושואלים מאתו ית' להאיר עינינו לראות עמ' קמ"א – כשבאים עליו דינים ומדבר עמ' רי"א – הלומד לשמה משקיע כל הכח בין פשוטי העם וללמוד עמהם התורה בסוד
באור הגנוז שבתורה וכו' /בס"י כתוב שמצות דיבורי התורה ותפלה בדחילו ורחימו ,שאוחז והריכוז וכל מציאותו בתוך התורה ,לכן
עצמו בבחי' דעת ,נכללים הגבורות בחסדים מאירות אליו אורות אותיות התורה ללא יחוד ברכה וקדושה.
התפלה כוללת כל התרי"ג מצוות. ונמתקים בשרשם / .כשמתעוררם עליו דינים, עמ' קצ"ג – חכם בבל נקרא "גדול" – "רב",
עמ' קנ"ה – סיבת קבלת התפלה הוא מפני לא יתגרה בהם אלא ישכים ויעריב לביהמ"ד גבול ,שזה דברים הרבה. ואילו בא"י נקרא "רבי" ,שממנו תצא תורה,
האמונה בהשי"ת שהוא כל יכול ומשגיח, וילמד ויתפלל בפנימיות התורה שה"ס הדעת, עמ' רי"ח – וימינך תסעדני ,זו תורה ,מימינו כי ה' ,שהוא הי' ,שהוא בחי' א"ס ,נמצא
וזה צדיק ,ע"י התפלה ,באמונתו יחיה/ . ויעלו הגבורות הנפולות מהאותיות הנפולות, אש דת למו / .הקב"ה נסתר בסתרי התורה, ומאיר בתוכו / .מי שאין לו תורה ,ובמקרה
המטרוניתא נקראת תפלה ונקראת אמונה/ . וסיגי הדינים יפלו למטה וכו' / .כשבאים עליו ונודע במצות שהיא השכינה ,שהיא בצורתו, לומד תורה או מתפלל ,דומה שיש לו אלוק,
התפלה היא התפשטות הגשמיות והתגברות יסורים וניטל ממנו הדעת ,צריך שהצדיק
כח השכלי ,קרוב למעלת הנבואה / .אדם יכול שהוא הבר דעת האמיתי יתפלל בעדו/ . שהוא ענו והיא ענוה וכו'. שהוא בעל מדרגה.
לשנות גז"ד ע"י תפלתו ,מאחר והוא משתנה המתפלל על חבירו נענה תחלה ,כי צריך עמ' רכ"א – כל מקום גרוע יש רחמנות יותר, עמ' קצ"ד – יתכן שהשמחה שהיתה אז
מרעה לטובה ,אז גם גזר הדין משתנה מרעה להעלות הגבורות לשרשם ,וכיון שהמתפלל לכך נתן הקב"ה התורה על הארץ ,ואע"פ שגם בעליתו של הבעש"ט היתה מחידושי תורה
לטובה / .כשמתפלל על חבירו ממתיק את שם קודם ואח"כ ממשיך על החולה ,לכן נענה השמים אין יכולים לסבול התורה כשיתנהג
הדין ע"י העלאת המלכות לבינה ,ונקשר עמהם בדין ,רק ע"י רחמנות ,הארץ גרועה גבוהים שנתחדשו באותה שעה.
למעלה ,והוא אדם אחר וכו' / .צדיק באמונתו תחילה. עמ' ר' – החשך העיקרי בגלות הוא ששוכחים
יחיה ר"ל כי הצדיק ע"י תפלה באמונה עמ' קמ"ג – כשמעלה מצמצום לא"ס נמתקין יותר / .ע"י ענוה זוכה לקבלת התורה. את הקב"ה ואת התורה ואת השרשים / .בעת
ודביקות מקשר אותו בשרשו ,ששם החיים. הדינין ,ויבקש הכל במחשבה שהוא יחוד עמ' רכ"ב – אפילו ענוה שלא לשמה גדולה הלימוד טוב לנוח מעט בכל פעם ולהתבודד
/כלל הש"ס ותרי"ג מצוות נכללים במצוה דיבור ומחשבה ,וכל צרכי התפלה והחסרון מתורה לשמה / .עפ"י התורה ,עובד ה' במחשבתו ,ולא לחשוש שזה יפגע בלימוד
אחת שהיא התפלה ,שנעשה חיבור צדיק שלו מתמלאים ,ונהפך המר למתוק / .ילמוד עבודתו היא מול השי"ת ,וכמובן שמשום
ואמונה או שלום בארץ (יסוד ומלכות)/ . מהדבורה שמהפכת העשב בפיה לדבש מתוק, כך מחויב לזכך הרע שבקרבו וכך יסורו גם התורה ,כי לא המדרש עיקר אלא המעשה.
פנחס ויפלל -שלקח רומח ,שהוא רמ"ח מ"ע עמ' ר"א – התורה דורשת מאיתנו מדרגות
ביו"ד שהיא המחשבה ,שע"י התפלה ,נתדבקו כ"ש האדם ע"י תפלתו וכו'. הנזקים החברתיים. גדולות כמו קדושים תהיו ,ליראה ולאהבה
עמ' קמ"ד – שורש התפלה לקשר דין המלכות עמ' רכ"ד – אורייתא בלא דחילו ורחימו
אבריו בקדושתו ית' וכו'. ולמתק הדינין בשרשה ,שהוא בינה / .תפלת לא פרחת לעילא / .בעליות הנפש ע"י תורה ולדבקה וכיו"ב.
עמ' קנ"ו – עיקר המלחמה עם היצה"ר הוא מנחה היא בחי' יצחק שהוא גבורה ,להזכירנו ומעש"ט לא תוכל לעלות רק ע"י שמחה עמ' ר"ג – מכח התורה שלמד אותו יום ידע
בעבודה שבלב זו תפלה / .בתפלה אדם לובש וכו' / .מי שאינו עוסק בתורה ותפלה ורוצה להחליט מה לעשות נכון ,וזה ע"י צנור של
טלית ותפילין שהם בגדי מלחמה וכו' וחרב שתפקידנו הוא להמתיק הגבורות. להתקרב לה' ,אין לו שום אור שיאיר את לבו חכמה והדרכה טובה שנפתח לו ,כמו צנור
פיפיות של דיבורי התפלה ,ורומח בק"ש וכו' עמ' קנ"ג – תפלת כה"ג ביוה"כ הוא שלא
עד שמפיל מהם חיל גדול / .לאחר הכנה כזו תכנס לפניך תפלת עוברי דרכים .ואילו רבי לראות הרע שבקרבו כדי לתקנו. שפע ופרנסה שנפתח ע"י ר"ח בן דוסא.
יהיה לו קל לכוון במחשבה נכונה בתפלת חנינא הפסיק והמשיך הגשם כרצונו ,ללמד עמ' ר"ל – עיקר לימוד תורה לשמה הוא עמ' ר"ד – על התורה נאמר כי הם חיינו,
לחש ,להיות המחשבה והדיבור אחד / .אף על מעלתו שתפלתו מכרעת תפלתו של שמגלים לו רזי תורה ,וכו' כדי שידע איך והגית בו יומם ולילה ,ואעפי"כ לא יזכה
שאינו יכול להיות בדחילו ורחימו ,עכ"ז כה"ג ביוה"כ בקודש הקדשים / .כאשר מחבר להתנהג בתורה ועבודת הש"י / .מי שרשע למעלה עליונה מפני שילמד הרבה מסכתות
עולים דיבורי התפלה ע"י התקשרות האדם בתפלה בחינת דיבור עם הכונה ,אז מחבר ורוצה לדעת רזי תורה ,כמה שומרי שערים ופוסקים ,אלא משום תפילה שמתפלל
ומקשר מלכות עם בינה / .עיקר עסק תורה ומלאכי חבלה וכו' מבלבלים מחשבתו שלא
ותפלה הוא שידבק א"ע אל פנימיות רוחניות בכוונה גדולה.
יכנס וכו'. עמ' ר"ה – ת"ח שדין יהודאין מייגעים
עמ' רל"ב – צריך בכל עסק תורה ותפלה, האנשים הבאים לשמוע תורתם ,כי הם
חושבים שיבואו לאיזו תועלת על ידם לדעת
הכנעה הבדלה והמתקה.