Page 334 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 334
Pg: 334 - 11-Back 21-06-16 שמ
לולב שהובא מחו לתחו|
סימ תרנה
וכל זה לעני שיביא לו הגוי את הלולב ביומו ,אבל א הגוי יביא לו רק למחר
ביו טוב שני ,מותר רק בתחו שהוא פחות משני עשר מיל ,אבל ביותר מזה
אסור ז.
ספק א ישיג הגוי את הלולב
ד .א ספק א ישיג הגוי את הלולב ומיניו ,א הוא בשביל יו טוב ראשו
שהוא חיוב מ התורה ,מותר לשלחוח ,אבל בשביל יו טוב שני אסור לשלחו
עבור ספקט.
ערבה שנתלשה ביו טוב
ה .גוי שתלשו ערבות ביו טוב ,בי ביו טוב ראשו ובי ביו טוב שני,
אסור ליטל למצוה ,כי ה מוקצי ואסור לטלטלי ,ואפילו א לא נתלש
עבור ישראל אלא שהגוי תלשו לעצמויא.
אמנ א תלשו ביו טוב ראשו מותר לטלטלו ביו טוב שנייב ,אבל כשחל
יו טוב ראשו בשבת אסור לטלטלו אפילו ביו שנייג.
מי חיי
כי עושה בודאי איסור דרבנ על ספק א ו .דאפילו שיש אומרי שהוא איסור תורה
יקיי מצוה דאורייתא ,ואי ספק מוציא מידי לישראל ,מכל מקו הסכימו הפוסקי
ודאי ,וכבר נתבאר שמהפוסקי נראה להקל להקל בזה כדי לקיי מצוה עשה דלולב,
ביו"ט ראשו. משנ"ב )ס"ק ג'(.
ט .ש. ז .משנ"ב )ס"ק ג'( ,והטע דכיו שיו טוב שני
הוא רק מצוה דרבנ ,וחו לשני עשר מיל
י .כ כתב במג"א )כא ,(ובשערי תשובה )אות א'( הוא דאורייתא לישראל לכמה ראשוני ,ועל
בש שו"ת פני יהושע )חלק ב' סימ י'( דכיו ידי עכו" הוא דרבנ ,ומוטב לדחות המצוה
שהערבה נתלש ממחובר היא אסורה לכל, דרבנ בשב ואל תעשה ,מלעבור בידי על
ומוקצה גמור הוא ,ולכ אסור לעבור על איסור איסור שבות באמירה לעכו" ,כ כתב בשעה"צ
שבות של מוקצה כדי לקיי מצות דאורייתא,
שהעמידו חכמי דבריה במקו מצוה בשב )אות ג'(.
ואל תעשה. ח .כ הוא הסכמת השעה"צ )אות א'( שכ נראה
מדברי האליה רבה )ס"ק ג'( שכ דעתו לעני
יא .כיו שיש עליו איסור מוקצה ,ולא מטע הלכה ,וכ משמע בבית מאיר )כא ,(ועיי פרי
קנס של מעשה שבת. מגדי) א"א סו הדיבור( שנראה שהסכי לדעת
האליה רבה ,אבל בחיי אד) כלל קמ"ח סעי
יב .מג"א )כא בסו הדיבור(. י"ח( אסר לשלוח את העכו" א הוא ספק,
יג .שערי תשובה )אות א'( ,כיו שהוא דומה
לביצה שנולדה ביו טוב ,דקיימא ל) סימ
