Page 339 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 339
Pg: 339 - 11-Back 21-06-16
סעי א | פרטי הידור מצוה בקניית האתרוג שמה
סימ תרנו
וצרי לדחוק חייו עבור הוספת השליש ,יש לו על מי לסמו שלא להוסי
שליש יב.
הידור לקנות הכשר יותר
ב .מי שקנה ארבע מיני שיש בו חשש פסול לדעת איזה פוסקי ,א שלעני
הלכה הוא כשר מכל מקו צרי לקיי הידור מצוה ולקנות אחר ,כדי לצאת
כל הדיעותיג.
הידור לקנות מהודר יותר
ג .הבא לקנות אתרוג למצוה ויש לפניו שני אתרוגי אחד שאינו מהודר ביופי
כל כ הנמכר סכו מה ,ואחד מהודר יותר ,ראוי להוסי עד שליש על
האתרוג שאינו מהודר ,ולקנות את המהודריד.
אבל אינו צרי להוסי שליש כל פע שמוצא אחרת נאה יותר ,שלא הטריחו
עליו אלא פע אחת בלבדטו.
מי חיי
על הדעת רבינו ת והפוסקי שאי צרי יב .עיי ביאור הלכה )ד"ה יותר משליש( שהביא
להוסי שליש להידור כזה ,וא שנתבאר לקמ מחלוקת הפוסקי בזה ,שדעת הנמוקי יוס
להחמיר בזה ,מכל מקו מי שחייו נדחקי )ב"ק ד ד' ע"א( והרמ"ה שג מי שחייו נדחקי
צרי להוסי עד שליש ,אבל מהרש"ל בי של
מחמת זה בודאי יכול לסמו על זה. שלמה )ש פרק א' סימ כ"ד( חולק עליה ,אמנ
בשיטה מקובצת )ב"ק ש (בש הראב"ד משמע
יג .ביאור הלכה )ד"ה א (שכ משמע בפרי להחמיר בזה ,וכ מפירוש רש"י והרא"ש ותוס'
מגדי) משבצ"ז ס"ק א'( ,ובבגדי ישע )ס"ק א'( והריא"ז והרשב"א בביאור דברי הגמ' משמע
שאי מחלקי בזה ,ובסו דבריו כתב בביאור
שהחמיר עוד יותר. הלכה שאפשר דהגמרא לא איירי מאיש כזה
שצרי לדחוק את חייו ,וג הפוסקי שלא
יד .הוא דעת רש"י )שהובא לעיל בפתיחה( ,והביאו חילקו בכ מודי שאי צרי לדחוק חייו בשביל
השו"ע בש יש מי שאומר ,והגר"א הביא הידור ,וכ נראה מדברי השו"ע שכתב 'מצוה
שכ מפורש בירושלמי )פאה פרק א' הלכה א'( ,וכ להוסי עד שליש' נראה שאי חיוב בדבר ,ועל
בהגהותיו על הגמ' ש כתב שדעת שאר פי זה יש לומר שמי שחייו נדחקי ג יכול
פוסקי כרש"י ,וכ באליה רבה )ס"ק ג'( מחמיר לקיי מצות הידור ,אבל אינו מחוייב בדבר) ,אבל
כ ,וכ במראה פני על הירושלמי )ש (מחמיר
בזה ,וכ נראה שנוטה דעת המשנ"ב )ס"ק ה'( בנמוקי יוס ש כתב הלשו' חייב לקנות את ההדור' ,אבל
ובביאור הלכה )ד"ה בצמצו ,(ועיי בע השדה
)ס"ק א'( דא שכלל בידינו שדיעה ראשונה השו"ע לא נקט לשו זה( ,ולכ כתבתי למעלה
בשו"ע הוא העיקר ,מכל מקו כיו שגדולי שהמקיל בזה יש לו על מי לסמו.
האחרוני כתבו להחמיר כ ,צרי להחמיר בזה.
ובפרט לעני א הוא מהודר רק בשיעורו
טו .ביאור הלכה )ד"ה בצמצו (בש מראה פני ואינו מהודר ביופיו ותוארו ,בודאי יכול לסמו
על הירושלמי )ש ,(דא לא כ אי לדבר סו.
