Page 337 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 337 - 11-Front 21-06-16‬‬

‫סימן תרנו‬

‫שצריך לחזור אחרי הידור מצוה‬
‫בקניית האתרוג‬

‫בגמרא )בבא קמא דף ט' ע"ב( 'אמר רבי זירא בהידור מצוה עד שליש‬
‫במצוה א )פירוש‪ ,‬שצריך לבזבז מנכסיו לצורך הידור מצוה עד שליש במצוה‪ ,‬וביאור‬
‫הדברים יתבאר לקמן(‪ ,‬בעי רב זירא שליש מלגיו או שליש מלברב‪ ,‬תיקו‪.‬‬

‫במערבא אמרי‪ ,‬עד שליש משלו‪ ,‬מכאן ואילך משל הקדוש ברוך הוא'‪,‬‬

‫)פירוש‪ ,‬אותו שליש שמוסיף בהידור מצוה משלו ‪ ‬שאינו נפרע על כך בחייו‪ ,‬כמו‬
‫שדרשו חכמינו ז"לג על הפסוק דברים ז‪ ,‬יא‪' ,‬היום לעשותם' ולא היום ליטול שכרם‪,‬‬

‫אבל מה שמוסיף יותר על השליש‪ ,‬יפרע לו הקב"ה בחייו ד(‪.‬‬

‫ונחלקו הראשונים על איזה הידור מצוה אמרו שצריך לבזבז עד שליש‪.‬‬

‫דעת רש"י‪ ,‬שאם יש לו שני אתרוגים לקנות ואחד הדור מחבירו‪ ,‬מצוה‬
‫להוסיף שליש הדמים ויקח ההדור‪ ,‬כדי לקיים 'זה אלי ואנוהו' ‪ ‬התנאה‬

‫לפניו במצות‪.‬‬

‫דעת רבינו תםה‪ ,‬שאם מצא אתרוג שהוא כשר אלא שיש לו שיעור‬
‫הקטן בצמצום‪ ,‬ויש אחד גדול ממנו שיש לו השיעור ברווח‪ ,‬יוסיף שליש‬

‫ויקנה האתרוג שיש לו שיעור ברווח‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫שמוסי‪ ‬שליש יתר על הסכו‪ ‬מחו‪ ‬לסכו‪,‬‬ ‫א‪ .‬היינו שצרי‪ ‬להוסי‪ ‬שליש ממה שמוציא על‬
‫דהיינו שא‪ ‬הוא נמכר בששה הוא מחלק את‬ ‫המצוה‪ ,‬ולא שליש מנכסיו שיש לו‪ ,‬שא‪ ‬כ‪‬‬
‫הסכו‪ ‬לשני‪ ‬נמצא שלשה לכל צד‪ ,‬והוא‬ ‫א‪ ‬נזדמנו לפניו שלשה מצות צרי‪ ‬לית‪ ‬את‬
‫מוסי‪ ‬את החלק השלישי דהיינו עוד שלש‪ ,‬וכ‪‬‬ ‫כל ביתו‪ ,‬וזה לא יתכ‪ ‬שחייבה התורה כ‪ ,‬כ‪‬‬
‫בכל סכו‪ ‬הוא מוסי‪ ‬את החלק השלישי‪ .‬עיי‪‬‬
‫הוא בגמ'‪.‬‬
‫רש"י )ש‪ ‬ד"ה שליש(‪.‬‬
‫ב‪ .‬ביאור הדברי‪ ,‬מלגיו ‪ ‬היינו שמוסי‪ ‬שליש‬
‫ג‪ .‬עבודה זרה ד‪ ‬ג' ע"א‪.‬‬ ‫שמתו‪ ‬הדמי‪ ,‬דהיינו שא‪ ‬הפחות נמכר‬
‫בששה צרי‪ ‬להוסי‪ ‬שליש מתו‪ ‬סכו‪ ‬זה‬
‫ד‪ .‬כ‪ ‬פירש רש"י )ד"ה מכא‪.(‬‬ ‫כאשר תחלקו לשלשה‪ ,‬נמצא שצרי‪ ‬להוסי‪‬‬
‫עוד שני‪ ‬עבור נאה ממנו‪ ,‬ושליש מלבר ‪ ‬היינו‪,‬‬
‫ה‪ .‬כ‪ ‬כתבו התוס' )ש‪ ‬ד"ה עד(‪ ,‬והסמ"ג )עשי‪‬‬
‫מ"ד( הביאו בש‪ ‬רבינו ת‪.‬‬