Page 340 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 340

‫‪Pg: 340 - 11-Front 21-06-16‬‬                ‫שמו‬

‫הידור מצוה בקניית האתרוג |‬

                 ‫סימ‪ ‬תרנו‬

‫ולכ‪ ‬בזמנינו שמצוי בחנות הרבה אתרוגי‪ ‬חלוקי‪ ‬בהידור‪ ‬זה למעלה מזו‪,‬‬
‫וחלוקי‪ ‬במחיר‪ ‬לפי ער‪ ‬ההידור‪ ,‬כיו‪ ‬שהוא בחר לקנות את המהודר שהוא‬
‫יקר שליש יותר מהאינו מהודר‪ ,‬כבר קיי‪ ‬מצות 'זה אלי ואנוהו' ואי‪ ‬מטריחי‪‬‬

                              ‫אותו ליל‪ ‬לחנות אחר לקנות אחר מהודר יותרטז‪.‬‬

                                                                    ‫הוספה יותר משליש‬

‫ד‪ .‬א‪ ‬ההידור מצוה יקר יותר משליש‪ ,‬אי‪ ‬צרי‪ ‬להוסי‪ ‬יותר אפילו מי שאי‪‬‬
‫חייו נדחקי‪ ‬על ידי זהיז‪ ,‬מכל מקו‪ ‬א‪ ‬הוסי‪ ‬אפילו שאינו מצווה על כ‪,‬‬
‫הקדוש ברו‪ ‬הוא יפרע לו שכרו בעול‪ ‬הזהיח‪ ,‬ויש אומרי‪‬יט שבאיש אמיד‬
‫שנת‪ ‬לו הקדוש ברו‪ ‬הוא הו‪ ,‬מצוה עליו להוסי‪ ‬בשביל הידור מצוה אפילו‬

                                                                      ‫יותר משליש‪.‬‬

                                                       ‫להראות אתרוגו המהודר לחבריו‬

‫ה‪ .‬מי שזכה לקנות ארבע מיני‪ ‬מהודרי‪ ‬אל יתגאה בה‪ ‬בי‪ ‬חבריו להראות‬
‫את כבוד גדלו ועשרו שהיכולת בידו לקנות המהודרי‪‬כ‪ ,‬אלא להראות את‬
‫חשיבות המצוה כמה טרח להתנאות במצוה ועלה בידו לקיי‪ ‬מצות 'זה אלי‬

              ‫ואנוהו ‪ ‬התנאה לפניו במצות'‪ ,‬ויש בזה משו‪ ‬חביבות המצוהכא‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫כ‪ .‬עיי‪ ‬שו"ע )סימ‪ ‬נ"ג סעי‪ ‬י"א(‪ ,‬ובספה"ק אור‬  ‫טז‪ .‬כי רק פע‪ ‬אחת צרי‪ ‬להחלי‪ ‬ולא יותר‪,‬‬
‫המאיר כתב א'ל ת'בואני ר'גל ג'אוה ר"ת‬           ‫ובזה יש להבי‪ ‬את המנהג בזמנינו שאי‪‬‬
‫אתרוג‪ ,‬להיות רבי‪ ‬ה‪ ‬המתפרצי‪ ‬ומתפארי‪‬‬         ‫מחליפי‪ ‬האתרוגי‪ ‬בכל פע‪ ‬שמוצא אחר‬
‫וכל אחד ואחד קונה אתרוג לעצמו וכל עצמו‬         ‫מהודר יותר‪ ,‬ואפילו פע‪ ‬אחת לא ראינו‬
‫והנהגת דרכו רחוק מהאתרוג ולולב ע‪ ‬מיניו‬        ‫שיחליפו‪ ,‬כיו‪ ‬שבעת הקניה אז הוא בוחר‬
‫כרחוק מזרח ומערב‪ ,‬וכל אחד ואחד לכבוד‬           ‫במהודר לפי ערכו‪ ,‬ואז כבר קיי‪ ‬את המצוה‪,‬‬
‫עצמו הוא דורש‪ ,‬ושלו אינו רואה אבל רואה של‬
‫אחרי‪ ‬לעשות כמות‪ ‬מצד הבושה קונה ג‪ ‬כ‪‬‬                ‫ושוב אינו צרי‪) ‬בית דוד פרק כ"ז אות ד'(‪.‬‬
‫אתרוג לומר שג‪ ‬הוא מהמהדרי‪ ‬במצות‪ ,‬ומי‬
‫ביקש מידו שהאתרוג גור‪ ‬לו התפארות‪ ,‬ונמצא‬       ‫יז‪ .‬מג"א )ס"ק ו'(‪ ,‬ומשנ"ב )ס"ק ו'( ועיי‪ ‬שעה"צ‬
‫הרגל מביאו לידי עבירה‪ ,‬ולא די שאינו מטהר‬                                            ‫)אות ז'(‪.‬‬

            ‫עצמו ברגל אלא שמתגאה‪ ,‬ועכ"ד‪.‬‬       ‫יח‪ .‬כמו שכתב בגמ' ורש"י )בבא קמא ש‪,(‬‬
                                               ‫והעתיקו הפוסקי‪ ‬את דבריו‪ ,‬עיי‪ ‬מג"א‬
‫כא‪ .‬ועיי‪ ‬בספר ע‪ ‬השדה )סימ‪ ‬תרנ"ח ס"ק ט"ז(‬
‫שהביא את דברי האור המאיר הנזכר‬                                             ‫)ש‪ ,(‬ומשנ"ב )ש‪.(‬‬
‫בהערה הקודמת‪ ,‬וכתב שמצא בספה"ק עצה‬
‫לזה‪ ,‬שבתחילת הקני‪ ‬יאמר 'שקונה לש‪‬‬             ‫יט‪ .‬הוא דעת הרמ"ה והנמוקי יוס‪) ‬ב"ק ד‪ ‬ד'‬
                                               ‫ע"א(‪ ,‬ושיטה מקובצת )ש‪ ,(‬בש‪ ‬הראב"ד‬

                                                  ‫)ב"ק ש‪ ,(‬והעתיק‪ ‬הב"ח‪ ,‬ושעה"צ )אות ז'(‪.‬‬
   335   336   337   338   339   340   341   342   343   344   345