Page 345 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 345
Pg: 345 - 11-Front 21-06-16
סעי א | פרטי הידור מצוה בקניית האתרוג שנא
סימ תרנו
וכ הדי מי שבא לקנות אתרוג לעצמו ולאביו ,ומצא אתרוג אחד נאה ,ואחד
אינו נאה כל כ ,אינו צרי לקנות את הנאה לאביו כדי לכבדו בזה ,כי אי
חייב לכבדו משל עצמו אלא משל אביו ,וכל שכ שאי חייב לכבדו במצוה של
הקב"ה לד.
ונראה שכל זה הוא דוקא כשאינ עומדי בפניו בעת הקניה ,אבל א בעת
הקניה ה עומדי לפניו ,אי נאה ליקח את היפה לעצמו ולהניח לרבו או לאביו
ליקח את הפחותלה.
מי חיי
תרנ"ח ס"ק י"ב( בש מטה משה )סימ תתקל"ט( החסיד כמהר"ר דוד הכה זלה"ה ,ואמרו לו
ומעגלי צדק )סו דיני אתרוג(. לאדוני אבי שלא היה לו להעלות בדמי אותו
לולב שקנאו הגביר הנזכר להרב החסיד הנזכר
לג .עיי בהערה הקודמת ,והנה ה איירי לעני מפני כבודו ,והשיב א"א ז"ל הרב החסיד גדול
קניית המצוה שמוכרי מי שיקיימו ,וכמו כבודו ,אמנ במה שצוה ה' מצוה מ התורה
שרגילי אצלנו למכור את המצות בספר תורה אי חולקי כבוד לרב ,דיותר קרוב אצל עצמו
היו רגילי למכור את מצות לולב מי שיזכה לעשות המצוה שצונו הקב"ה משו אד,
בקיו המצוה ,ובזמנינו אי מצוי עני זה ,ולכ ושבחוהו חכמי על התשובה הזאת' ,עיי
כתבתי באופ זה ששני באו לקנות ,ובזה בשו"ת לב חיי) חלק א' סימ צ"א( שהארי
בודאי שאי צרי לחלוק כבוד ,כיו שהרב יהיה אריכות גדולה בכל עני זה ,ודעתו ברור שאי
לו אתרוג אלא שהוא קונה את המהודר יותר. לכבד שו אד במצוה שיכול הוא עצמו לקיי
אפילו מפני כבודו ,ועיי ש במעשה שהיה
לד .בכורי יעקב )סו הסימ (שהביא את דברי בקהל אחד שהיה לה אתרוג ולקהל סמו לו
השכה"ג ,וכתב דלפי זה אי צרי לנהוג לא היה אתרוג והתחננו קהילת בני העיר
הסמוכה לשלוח לה האתרוג ליו אחד מימי
כבוד לאביו לעני זה. החג ,והורה ש שלא לשלוח לה ,כי אפילו
שרצונ עז לקיי מצות ארבע מיני מכל מקו
לה .עיי בשו"ת חות יאיר )סימ קפ"ו באמצע אי לה להפסיד את המצוה המוטלת עליה
התשובה( שכתב הטע במעשה דרבי באותו היו וליתנה לקהילה של העיר הסמוכה,
גמליאל )ד מ"א ע"ב( שלקח בספינה את האתרוג ויש בזה חיבוב במצוה להראות שאינו מוותר
באל זוז ,למה לא לקחו רבי אלעזר ב עזריא עליה ,ועיי ש באריכות נפלאה בכל עני זה,
שהיה עשיר גדול ,שכיו שהיו בספינה ולא היה וסתר את כל דברי האומרי שצריכי לשלוח
בנמצא רק אתרוג אחד חלקו כבוד לנשיא שהוא לה ליו אחד ,אול כל זה איירי א יש רק
יקחהו ,עיי ש ,ואינו סתירה למה שכתב אתרוג אחד בעיר וזולת אתרוג זה לא יוכלו
בכנסת הגדולה )ש ,(שדייק בלשונו וכתב 'ואחד לקיי המצוה כלל ,אבל א יש אתרוג של
רצה לקנותו בעד חכ גדול הדור' ,דהיינו שאי ציבור ואחד מבני הקהילה יש לו אתרוג מיוחד
החכ לפניו ,כי אילו היה לפניו בודאי שאי לו ,ובעיר אחרת אי לה אתרוג כלל ,מוטב
לבזות החכ וליקח את הנאה יותר ,אמנ לפי שישלחנו לעיר ההוא כדי שיצאו בו ידי חובת,
הנתבאר בשו"ת לב חיי) ש (ג בזה אי צרי והוא יבר על של הקהל ,כ כתב במג"א )סימ
לכבד את הרב ,כי בכל אופ שיוכל לקיי את
המצוה כתיקונה יותר אינו צרי לכבד את
הגדול בזה.