Page 346 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 346

‫‪Pg: 346 - 11-Back 21-06-16‬‬                     ‫שנב‬

‫הידור מצוה בקניית האתרוג |‬

                 ‫סימ‪ ‬תרנו‬

                                                   ‫כמה צרי‪ ‬לבזבז כדי לקיי‪ ‬המצוה‬

‫יא‪ .‬מי שאי‪ ‬לו אתרוג כלל ונזדמ‪ ‬לו אתרוג או שאר מצוה לקיימה על ידי‬
‫הוצאת הו‪ ‬רב‪ ,‬אינו מחוייב להוציא יותר מעישור מנכסיולו‪ ,‬וא‪ ‬הוא מצוה‬

                                         ‫עוברת חייב להוציא עד חומש מנכסיולז‪.‬‬

‫וא‪ ‬המוכר מעלה את מחיר האתרוג הרבה יותר משויה‪ ,‬אינו מחוייב לית‪ ‬עישור‬
‫או חומש מנכסיו‪ ,‬דכיו‪ ‬שאינו מוצא כפי שויה הרגיל אנוס הוא ואי‪ ‬מחוייבלח‪,‬‬
‫מכל מקו‪ ‬מצד חיבוב המצוה יכול לית‪ ‬הרבה יותר משויה כדי לקיי‪ ‬המצוהלט‪.‬‬

                                     ‫כמה צרי‪ ‬לבזבז כדי שלא לעבור על לא תעשה‬

‫יב‪ .‬וכל מה שנתבאר עד עתה איירי לעני‪ ‬בזבוז ממונו כדי לקיי‪ ‬מצות עשהמ‪,‬‬
‫אבל לעני‪ ‬לעבור על לא תעשה צרי‪ ‬לית‪ ‬כל ממונו כדי שלא יעבור על‬
‫האיסורמא‪ ,‬ואפילו שיצטר‪ ‬על ידי זה לחזור על הפתחי‪ ‬לצור‪ ‬פרנסתו‪ ,‬אי‪‬‬

                                                  ‫להתיר איסור תורה מחמת זהמב‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫מ‪ .‬כי הפג‪ ‬הוא רק בשב ואל תעשה לכ‪ ‬אינו‬            ‫לו‪ .‬ברמ"א כתב שאי‪ ‬צרי‪ ‬לבזבז הו‪ ‬רב כמו‬
‫צרי‪ ‬לבזבז כל ממונו עבור הקיו‪) ‬פרי מגדי‪‬‬          ‫שאמרו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש‪,‬‬
                                                   ‫וכתב במג"א )ס"ק ז'( בש‪ ‬רבינו ירוח‪) ‬נתיב‬
                                    ‫א"א ס"ק ח'(‪.‬‬   ‫י"ג חלק ג'( שמכל מקו‪ ‬חייב להוציא עישור‬

‫מא‪ .‬רמ"א כא‪ ‬וביו"ד סימ‪ ‬קנ"ז סעי‪ ‬א'‪ ,‬ועיי‪‬‬                                            ‫נכסיו לזה‪.‬‬
‫ש‪ ‬כל פרטי הלכה זו‪ ,‬והטע‪ ‬שלא‬
‫תעשה חמור יותר‪ ,‬כיו‪ ‬שהוא עובר עבירה‬               ‫לז‪ .‬כ‪ ‬העלה בביאור הלכה )ד"ה יותר( שבמצוה‬
‫בקו‪ ‬ועשה‪ ,‬ונמצא שא‪ ‬הלא תעשה הוא ג‪‬‬                          ‫עוברת מחויב לבזבז עד חומש‪.‬‬
‫בשב ואל תעשה כגו‪ ‬שאנסוהו עכו"‪ ‬לעבור‬
‫על בל יראה בחמ‪ ‬בפסח שהוא בשב ואל‬                  ‫לח‪ .‬ביאור הלכה )ד"ה אפילו( בביאור מעשה דרבי‬
‫תעשה‪ ,‬כגו‪ ‬שאנסוהו שלא לבער חמ‪‬‬                    ‫גמליאל )ד‪ ‬מ"א ע"ב( שהיה בספינה וקנה‬
‫שנתחמ‪ ‬בפסח‪ ,‬יש לומר שאינו מחוייב לבזבז‬            ‫אתרוג באל‪ ‬זוז‪ ,‬ובגמ' ש‪' ‬להודיע‪ ‬כמה‬
‫הו‪ ‬רב עבור זה‪ ,‬ומצד שני יש לומר שכיו‪‬‬             ‫חביבי‪ ‬מצות עליה‪ ,'‬נראה שלא היה זה‬
‫שהוא אנוס אינו עובר כלל‪ ,‬כ‪ ‬כתב בפרי‬               ‫מעיקר הדי‪ ‬אלא מצד חיבוב המצוה‪ ,‬והיינו‬
‫מגדי‪) ‬א"א ס"ק ח'(‪ ,‬ובספרו תיבת גומא )חקירה‬        ‫שכיו‪ ‬שהיו בספינה ולא היה אפשר להשיג‬
‫ד' ד"ה יראה לי(‪ ,‬והביאו בפתחי תשובה )יו"ד סימ‪‬‬     ‫אתרוג‪ ,‬ונת‪ ‬לאחד הו‪ ‬רב שיתרצה למכרה לו‪,‬‬
                                                   ‫וזה אי‪ ‬מחויבי‪ ‬מ‪ ‬הדי‪ ,‬אלא מצד הידור מצוה‬
                                    ‫קנ"ז ס"ק ד'(‪.‬‬
                                                                                ‫עשה כ‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.‬‬
‫וכ‪ ‬הדי‪ ‬לעני‪ ‬סוכה שנחשב לשב ואל‬
‫תעשה‪ ,‬ולכ‪ ‬אינו צרי‪ ‬לבזבז הו‪ ‬רב כדי לקיי‪‬‬        ‫לט‪ .‬כמו שאמרו )ש‪ (‬על רבי גמליאל‪ ,‬וכ‪ ‬נראה‬
‫מצות סוכה‪ ,‬כיו‪ ‬שבמה שאינו עושה סוכה הוא‬           ‫מדברי התוס' )ב"ק ש‪ ‬ד"ה אילימא( שאפילו‬
‫שב ואל תעשה‪ ,‬ובשעת אכילה אונס הוא שאי‪‬‬             ‫שאינו מחוייב בכ‪ ‬מכל מקו‪ ‬הוא נחשב רבותא‬
‫לו סוכה‪ ,‬אבל מי שכופי‪ ‬אותו לאכול חו‪‬‬
                                                                         ‫למי שעושה כ‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.‬‬
   341   342   343   344   345   346   347   348   349   350   351