Page 341 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 341
Pg: 341 - 11-Front 21-06-16
סעי א | פרטי הידור מצוה בקניית האתרוג שמז
סימ תרנו
לקיחת אתרוג בחינ
ו .ראוי לאד לקנות אתרוג בקני כספו ,ולא יקבל האתרוג בחינ ,וא חבירו
מפציר בו ליקח האתרוג בחינ ,ישתדל לית לו מעט מעות כדי שלא יהיה
המצוה בחינכב.
מי חיי
כדי שיוכל לעבוד את השי"ת תפילתו תתקבל, המצוה לש יחוד קדשא ברי הוא ושכינתיה',
ולא יוכל שו מקטרג לקטרג על זה ,כי אי כמו שכתוב )תהילי מ"ה ,ב'( 'רחש לבי דבר טוב
מבוקשו לצרכו אלא לצור גבוה ,כ כתב בספר אומר אני מעשי למל ,'ואחר שכבר אמר
חסידי) סימ קל"א( ,וכ כתב בזכרו זאת הדברי א א יתערב אחר כ ח"ו מחשבת
להרה"ק מלובלי זי"ע ,והנה ביו הכיפורי כבוד לעצמו ,לא יפגו כל כ ,והבא ליטהר
שהוא יו החתימה מראה כל אחד את חזותו
לרבי ,שהיינו שמראה שכל טרחו לפיזור ממונו מסיעי בידו ,עיי"ש.
הוא עבור להתנאות במצות ה' ,וממילא יהיה
זה בכלל מה שאמרו כל המשתת ש שמי ובשו"ת משנה שכיר )חלק א' סימ קי"ז( כתב
בתפילתו ,כופלי לו פרנסתו ,וא כ אינו על דבר המנהג הנהוג בכל תפוצות ישראל
לצור גאוה להתפאר אלא הוא דר תפילה ,ויע שביו א' של סוכות בעת בא איש הישראל אל
שאי בזמנינו ספר תורה לכל אחד ואחד להביאו הבית הכנסת להתאס להתפלל ,ומביאי
לבית הכנסת ביו הכיפורי ,ובמצות לולב אתרוגיה ולולביה ביד ,כל אחד ואחד מראה
מהדרי על פי הרוב כל אחד ואחד ,על כ את אתרוגו לחבירו והולכי ושבי ממקו
נשאר בידנו המנהג לעשות כ באתרוג ,ולכ למקו להראות את האתרוגי זה לזה את יופיו
בסוכות שהוא קוד גמר החתימה מביאי ותוארו ומראיתו ,ותחילה לא היה דעתו נחה
האתרוג הנאה והמהודר לבית הכנסת וכל אחד במנהג זה ,שיש בזה משו יוהרא ,שכל אחד
מראה לחבירו את חזותו ,וכמה הוא מהדר מראה כמה פזר הוא בדבר מצוה ,עד שמצא
במצות ה' ,ולזה צרי ממו הרבה במש השנה מקור נאמ לזה מדברי רש"י )ביומא ד ט' ע"א
כדי שיוכל לעשות כל המצות בהידור ,והשי"ת ד"ה להראות( שכתב 'להראות נויו של ספר תורה
רואה את מעשינו וכופל את פרנסתינו כדי ותפארת בעליה ,שטרח להתנאות במצוה
שנאמר זה אלי ואנוהו ,התנאה לפניו במצות,
שנוכל לעבוד אותו במנוחת הנפש. לולב נאה ספר תורה נאה בקל נאה ובדיו נאה
בלבלר אומ 'עכ"ל ,ומדבריו נראה שראוי
כב .בשדי חמד )כללי מערכת מ' כלל קצ"ח( הביא לעשות כ להראות חזותו לרבי ,וכמו שמבואר
בש ספר טהרת המי) בשיורי טהרה מערכת בגמרא שרבי גמליאל נת אל זהובי עבור
מ' אות צ"ו( שהבא לעשות מצוה בחינ ,אינו האתרוג ,להודיע כמה חביבי המצות עליו,
מקבל שכר מאותה מצוה שמקיי ,וכ מבואר
בזוהר הקדוש )פרשת תרומה ד קכ"ח ע"א( וזה וא כ אדרבה מנהג ישראל תורה הוא.
לשונו הק'' ,מא דבעי לאשתדלא במצוה,
ולאשתדלא בקודשא ברי הוא ,אצטרי דלא ועיי ש שנת טע לשבח למה מראי יופיו
ישתדלא ביה בריקניא ובמגנא )בחינ '(עכ"ל, של המצות דוקא ביו הכיפורי כמו דאיתא
והובא בספר חרדי) תנאי המוטלי על האד בגמרא )יומא ש (שכל אחד מביא את הספר
בקיו מצות ה' אות י"ז( ,וכתב מוהר"ר חיי פלאג'י תורה שלו ,דהנה ידוע מהצדיקי שא בעת
שאד מתפלל עבור פרנסתו וצרכי האד חושב
לצור גבוה ,דהיינו שיהיה לו כל ההצטרכות
