Page 342 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 342 - 11-Back 21-06-16‬‬ ‫שמח‬

‫הידור מצוה בקניית האתרוג |‬

‫סימ‪ ‬תרנו‬

‫א‪ ‬מותר להשתדל להוזיל מחיר האתרוג‬

‫ז‪ .‬וכ‪ ‬יש להדר שלא להשתדל אצל המוכר שית‪ ‬לו את האתרוג בזול‪ ,‬וכל‬
‫שכ‪ ‬שלא יאמר בפיו שאינו רוצה מצוה זו בכל כ‪ ‬ממו‪ ,‬אלא יהדר לית‪‬‬

‫בעד המצוה כל מה שישאלו ממנו בפע‪ ‬הראשו‪‬כג‪.‬‬

‫וא‪ ‬אי‪ ‬לאל ידו לשל‪ ‬כל כ‪ ‬הרבה והוא חפ‪ ‬בהידור מצוה‪ ,‬יאמר לסוחר‬
‫בדר‪ ‬רמז‪ ,‬שהיה נות‪ ‬בעד מצוה זו הרבה יותר‪ ,‬כדי שהסוחר יבי‪ ‬ויוזיל לו‬
‫את האתרוגכד‪ .‬והסוחרי‪ ‬יזהרו שלא לעלות את מחירי האתרוגי‪ ‬ביוקר גדול‪,‬‬

‫כדי שלא להכביד על הציבור החפצי‪ ‬לקיי‪ ‬המצוה בהידורכה‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫כד‪ .‬כי דבר זה הוא הידור וסלסול בחיבוב מצות‬ ‫זצ"ל במועד לכל חי )סימ‪ ‬כ"ג אות מ"ג( 'לפי‬
‫ה'‪ ,‬וא‪ ‬מי שאי‪ ‬לאי‪ ‬ידו לעשות כ‪ ,‬אבל‬ ‫הזוה"ק סדר תרומה הוא שלא לבר‪ ‬על‬
‫מכל מקו‪ ‬לא יזלזל במצוה להתווכח ע‪‬‬ ‫האתרוג שלוקחו בחינ‪ ,‬דהקליפות יונקי‪‬‬
‫המוכר על הוזלת האתרוג כמו שנוהג בשאר‬ ‫מאות‪ ‬המצות הבאות בחינ‪ ,‬נוהג כצא‪ ‬יוס‪,‬‬
‫מקח וממכר‪ ,‬אלא יעשה זה בדר‪ ‬כבוד שלא‬ ‫יש קוני‪ ‬הקמת ספר תורה )היינו מה שאנו קורי‪‬‬
‫יהיה נראה שאינו חפ‪ ‬בהידור מצוה‪ ,‬אלא‬ ‫הגבהה( או פתיחה בדמי‪ ‬יקרי‪ ,‬ואילו לולב אי‪‬‬
‫אדרבה הוא חפ‪ ‬מאוד בהידור מצוה אלא שאי‪‬‬ ‫לוקחי‪ ‬ויוצאי‪ ‬בלולבו של חבירו‪ ,‬הא ודאי לאו‬
‫שפיר עביד‪ ,‬דעושה העיקר לטפל והטפל‬
‫לאל ידו לקיימו עכשיו‪.‬‬ ‫לעיקר‪ ,‬אורחות יושר'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ועיי‪ ‬בשדי חמד‬
‫)ש‪ (‬שלא הבי‪ ‬כונתו למה אסור לבר‪ ‬על‬
‫כה‪ .‬כי אי‪ ‬מנהג והידור מצוה להסוחר במה‬ ‫מצוה זו‪ ,‬כי מצד הסברא לא נאמרו אלו הדברי‪‬‬
‫שהוא מייקר את האתרוגי‪ ,‬ואדרבה יש‬ ‫לעכב או לבטל המצוה‪ ,‬אלא שכ‪ ‬ראוי לעשות‬
‫להוקיר את אות‪ ‬הסוחרי‪ ‬המוזילי‪ ‬את‬ ‫להראות חיבתו בתורה ובמצוה‪ ,‬בגופו ובממונו‪,‬‬
‫האתרוגי‪ ‬כדי שיוכלו האנשי‪ ‬שאינ‪ ‬בעלי‬ ‫עיי‪ ‬בספר נוהג כצא‪ ‬יוס‪) ‬הלכות סוכות וד' מיני‪‬‬
‫יכולת כל כ‪ ‬לקיי‪ ‬המצוה בהידור‪ ,‬אבל מי‬
‫שקנה אתרוג מהודר בזול‪ ,‬אי‪ ‬נאה שיתפאר‬ ‫אות ד'(‪.‬‬
‫אצל חבריו שמצא 'מציאה'‪ ,‬כי נראה כאילו‬
‫שאינו חפ‪ ‬לשל‪ ‬הרבה למצות ה' וחיפש‬ ‫כג‪ .‬כ‪ ‬הוא בספר חרדי‪) ‬תנאי‪ ‬המוטלי‪ ‬על האד‪‬‬
‫אחר 'מציאה' בזול‪) ,‬וזוכרני שפע‪ ‬אחת בהיותי‬ ‫בקיו‪ ‬מצות ה' אות י"ז( בש‪ ‬המקובלי‪ ,‬וכתב‬
‫ש‪ ‬שהרב האריז"ל כשקנה אתרוג או שאר‬
‫משמש בהוראה אצל אחד מגדולי הרבני‪ ‬פה לונדו‪‬‬ ‫מצות היה נות‪ ‬מה שרצה המוכר בפע‪‬‬
‫הראשו‪ ,‬ולפעמי‪ ‬היה מניח ס‪ ‬רב ואמר‬
‫יצ"ו בא שואל אחד לשאול על אתרוג‪ ,‬ואמר למורה‬ ‫למוכר 'קח ל‪ ‬מה שתחפו‪ ‬ות‪ ‬לי זה למצוה'‪,‬‬
‫עיי‪ ‬ש‪ .‬ועיי‪ ‬בספר חסידי‪) ‬סימ‪ ‬תתק"ה(‬
‫ששיל‪ ‬על האתרוג 'אל‪ ‬דאלער'‪ ,‬ומיד עזב המורה את‬ ‫'כשקונה ספרי‪ ‬לא יאמר רע רע כלומר הקני‪‬‬
‫הוא רע ויוקר‪ ,‬אלא יאמר כ‪ ‬וכ‪ ‬אני רוצה לתת‬
‫האתרוג ואמר לו שאינו בודק אתרוגי‪ ‬יקרי‪ ‬כאלו‪,‬‬ ‫א‪ ‬תחפו‪ ‬תת‪ ,'‬עכ"ל‪ ,‬וביאור הדברי‪ ‬שאי‪‬‬
‫ראוי לזלזל בקני‪ ‬של מצוה‪ ,‬אפילו שכונתו‬
‫והשואל הפציר בו מאוד‪ ,‬ולא רצה לראותו‪ ,‬כי רצה‬
‫להוזיל את המחיר‪.‬‬
‫למיגדר מילתא שאי‪ ‬להעלות את המחיר ביוקר גדול‬

‫כזה‪ ,‬ואחר שאמר לו שקנה את האתרוג עבור עושר גדול‪,‬‬

‫אז שאלו א‪ ‬העושר נות‪ ‬הרבה צדקה‪ ,‬וכיו‪ ‬שהיה כ‪,‬‬

‫וג‪ ‬המוכר היה עני שהמחיר היה בכלל צדקה‪ ,‬הסכי‪‬‬

‫לבדוק את אתרוגו(‪.‬‬