Page 347 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 347

‫‪Pg: 347 - 11-Back 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬א | פרטי הידור מצוה בקניית האתרוג שנג‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרנו‬

‫יג‪ .‬וכל שכ‪ ‬א‪ ‬הוא נוגע לחייבי כריתות חס ושלו‪ ,‬כגו‪ ‬שאינו יכול להשיג‬
‫עבודה נכונה להרויח פרנסתו א‪ ‬לא יתרצה לחלל שבת ולעשות בו מלאכה‬
‫כשאר פועלי‪ ,‬אסור לשמוע לה‪ ,‬ואפילו שהוא נוגע למזונותיו ולמזונות אנשי‬

                                            ‫ביתו‪ ,‬אי‪ ‬לו להכרית נפשו עבור‪‬מג‪.‬‬

                                                          ‫קניית האתרוג ממעות מעשר‬

‫יד‪ .‬אי‪ ‬לקנות אתרוג ממעות שהפריש מעשר כספי‪‬מד‪ ,‬ואפילו מה שמוסי‪ ‬עד‬
‫שליש אי‪ ‬לית‪ ‬ממעות מעשרמה‪ ,‬אפילו א‪ ‬התנה בתחילת הפרשת מעשר‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫כוכבי‪ ‬חובשי‪ ‬אותו ויבוא לידי סכנה )ומשמע‬          ‫לסוכה‪ ,‬הוא קו‪ ‬ועשה וחייב לבזבז הו‪ ‬רב‪ ,‬כ‪‬‬
‫שא‪ ‬אי‪ ‬חשש סכנה צרי‪ ‬ג‪ ‬ליקח בהמתנה(‪ ,‬עיי‪‬‬        ‫כתב בבכורי יעקב )ס"ק י"ג‪ ,‬ובסימ‪ ‬תר"מ ס"ק כ"ה(‪.‬‬

                    ‫ש‪ ,‬ובפתחי תשובה )ש‪.(‬‬         ‫מב‪ .‬משנ"ב )ס"ק י'(‪ .‬ועיי‪ ‬בפרי מגדי‪ ‬שנסתפק‬
                                                   ‫א‪ ‬כופי‪ ‬אותו לעבור על לא תעשה‬
                           ‫מג‪ .‬משנ"ב )ס"ק י'(‪.‬‬     ‫דרבנ‪ ‬א‪ ‬צרי‪ ‬לית‪ ‬כל הונו‪ ,‬או צרי‪ ‬לבזבז‬
                                                   ‫רק חומש כמו במצות עשה‪ ,‬ומצדד ש‪ ‬שהוא‬
‫מד‪ .‬ברמ"א יו"ד )סימ‪ ‬רמ"ט סעי‪ ‬א'( כתב 'ואי‪‬‬       ‫ג‪ ‬נכלל בלאו דאורייתא כיו‪ ‬שיש בו לאו של‬
‫לעשות ממעשר שלו דבר מצוה‪ ,‬כגו‪ ‬נרות‬                ‫לא תסור להרמב"‪) ‬ממרי‪ ‬פרק א' אות הלכה ב'(‪,‬‬
‫לבית הכנסת או שאר מצוה‪ ,‬רק יתנו לעניי‪,'‬‬           ‫ועייו שו"ת חוות יאיר )סימ‪ ‬קפ"ג( שנשאל‬
‫וכתב בבאר הגולה )ש‪ (‬בביאור דברי הרמ"א‬             ‫במעשה שב‪ ‬חיל אמר ליהודי שישתה עמו יי‪‬‬
‫שאי‪ ‬לעשות ממעות מעשר מצוה שחייב‬                   ‫נס‪ ‬וא‪ ‬לא יקטע את אזנו‪ ,‬וכתב שא‪ ‬באמת‬
‫לעשות מצוה זו‪ ,‬ורוצה לפטור עצמו על ידי‬             ‫ירא לנפשו שיעשה כאשר זמ‪ ,‬יכול לשתות‬
‫מעשר‪ ,‬וזה אינו רשאי‪ ,‬אבל א‪ ‬רוצה לעשות‬             ‫בפרט בזמ‪ ‬הזה שאי‪ ‬יי‪ ‬נס‪ ‬גמור‪ ,‬וא‪ ‬יכול‬
‫בו מצוה שאינו מחויב בו‪ ,‬רשאי לקנותה‬                ‫להציל עצמו בממונו‪ ,‬צרי‪ ‬לפרוז כל ממונו ולא‬
‫במעשר‪ ,‬ולפי זה אי‪ ‬לקנות את האתרוג ממעות‬           ‫יעבור‪ ,‬שכיו‪ ‬שיש בזה הלאו של לא תסיר צרי‪‬‬
‫מעשר‪ ,‬אלא מה שמוסי‪ ‬יותר משליש שכר‬                 ‫לית‪ ‬כל הונו‪ ,‬והובא בפתחי תשובה )יו"ד סימ‪‬‬
‫שאינו מחויב בו יכול ליקח ממעות מעשר‪ ,‬אבל‬           ‫קנ"ז ס"ק ד'( ובבכורי יעקב )ס"ק י"ד(‪ ,‬וכ‪ ‬הוא‬
‫בשו"ת חת‪ ‬סופר )יו"ד סימ‪ ‬רל"א( חולק על דעת‬        ‫בתשובת הרדב"ז )חלק ד' סימ‪ ‬אל‪ ‬רט"ז( על מי‬
‫הבאר הגולה וסובר שמעשר הוא רק לעניי‪,‬‬              ‫שהוא בי‪ ‬העובדי כוכבי‪ ‬ואינו מוצא לאכול‬
‫וכ‪ ‬כתב בלקט יושר )עמוד ‪ (76‬שאי‪ ‬רשאי‬              ‫אלא דברי‪ ‬האסורי‪ ,‬שצרי‪ ‬לית‪ ‬אפילו כל‬
‫לקנות לא טלית ולא תפילי‪ ‬ולא אתרוג ממעות‬           ‫ממונו כדי לאכול מאכלי‪ ‬כשרי‪ ,‬אפילו שיכול‬
‫מעשר‪ ,‬אפילו שא‪ ‬היה רוצה היה יכול לצאת‬             ‫לאכול איסורי דרבנ‪ ,‬כגו‪ ‬חלב עכו"‪ ‬או שומנו‬
‫באתרוג של קהל‪ ,‬אבל יכול לקנות ממנו הידור‬           ‫של גיד‪ ,‬וכ‪ ‬באלו הדברי‪ ‬שה‪ ‬איסורי דרבנ‪,‬‬
‫אתרוג‪ ,‬וכ‪ ‬הוא באמרי יושר )חלק ב' סימ‪ ‬קל"ו‬        ‫צרי‪ ‬לית‪ ‬כל ממונו כדי שלא יצטר‪ ‬לאכול‬
‫אות א'( שכ‪ ‬כתב בנחלת שבעה )תנאי‪ ‬הראשוני‪‬‬         ‫מה‪ ,‬שהרי הוא עובר ג‪ ‬על לא תסור‬
                                                   ‫דאורייתא‪ ,‬אבל סיי‪ ‬ש‪ ‬שמכל מקו‪ ‬אינו‬
                                        ‫סימ‪ ‬ח'(‪.‬‬  ‫צרי‪ ‬ללות בהמתנה עד שיהיה לו לפרוע עבור‬
                                                   ‫זה‪ ,‬כי אולי לא יהיה לו לפרוע‪ ,‬ואז העובדי‬
‫מה‪ .‬כ‪ ‬מבואר ממה שכתבנו בהערה הקודמת‪,‬‬
‫ועיי‪ ‬שו"ת בצל החכמה )חלק ד' סימ‪ ‬קס"ד(‬

           ‫במה שהביא כל פרטי ההלכה בזה‪.‬‬
   342   343   344   345   346   347   348   349   350   351   352