Page 348 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 348

‫‪Pg: 348 - 11-Front 21-06-16‬‬                 ‫שנד‬

‫הידור מצוה בקניית האתרוג |‬

                 ‫סימ‪ ‬תרנו‬

‫כספי‪ ‬שיוכל לעשות ממנה שאר מצות ולא רק ליתנה לעניי‪‬מו‪ ,‬אול‪ ‬מה‬
                               ‫שמוסי‪ ‬יותר משליש יכול לית‪ ‬ממעות מעשרמז‪.‬‬

                                                            ‫הידור מצוה ‪ ‬בקופסא נאה‬

‫טו‪ .‬נוהגי‪ ‬העול‪ ‬להדר במצות הארבע מיני‪ ‬ומניחי‪ ‬את האתרוג בכלי נאה‬
‫מכס‪ ,‬א‪ ‬יד‪ ‬משגת‪ ,‬ומכבדי‪ ‬אות‪ ‬ומנשקי‪ ‬אות‪ ,‬והוא בכלל מצות‬

               ‫'זה אלי ואנוהו ‪ ‬התנאה לפניו במצות'‪ ,‬ו'כבד את ה' מהונ‪'‬מח‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫ספרי‪ ‬ותפילי‪ ,‬כבד את ה' מהונ‪ ‬ממה שהנא‪,‬‬       ‫מו‪ .‬ע"פ שו"ת חת‪ ‬סופר )ש‪ ,(‬כי א‪ ‬לא התנה‬
‫יש ל‪ ‬קול ערב‪ ,‬מצוה להתפלל‪ ,‬זה אלי ואנוהו‬            ‫צרי‪ ‬לית‪ ‬את המעשר לעניי‪ ‬דוקא‪.‬‬
‫‪ ‬התנאה לפניו במצות‪ ,‬אתרוג נאה ולולב נאה‬
‫וסוכה נאה‪ ,‬כ‪ ‬תעשה לכל חפצי ה'‪ ,‬עכ"ל‪,‬‬           ‫מז‪ .‬כ‪ ‬כתב בשו"ת משנה שכיר )חלק א' סימ‪‬‬
‫נראה שיש הידור מצוה בקניית ארגז נאה לדבר‬        ‫פ"א( שנסתפק בזה‪ ,‬והביא מה שמצא‬
‫מצוה‪ ,‬וכ‪ ‬כתב בדר‪ ‬פקודי‪) ‬ל"ת ל"ו בהג"ה(‬       ‫בהסכמת הגר"ח ברלי‪ ‬זצ"ל על ספר אוצר‬
‫'מה נעשה לישראל ה‪ ‬מחבבי‪ ‬את המצות‪,‬‬             ‫הלכה שביאר דברי הגמ' עד שליש משלו יותר‬
‫לו יהיה מצות אתרוג‪ ,‬הוא האתרוג הוא צומח‬         ‫משליש משל הקדוש ברו‪ ‬הוא‪ ,‬היינו שמותר‬
‫בלא דעת נפש המשכלת‪ ,‬הנה מניחי‪ ‬אותו‬             ‫לעשות יותר משליש ממעות השייכי‪ ‬להקב"ה‬
‫בכלי כס‪ ,‬ומכבדי‪ ‬אותו ומנשקי‪ ‬אותו‪ ,‬לא‬         ‫‪ ‬היינו ממעות מעשר הנמצאי‪ ‬ברשותו‪ ,‬עיי‪‬‬
‫בעבור צדקתו כי הנה לא פעל כלו‪ ‬כי חומר‬          ‫ש‪ ‬שהארי‪ ‬בזה‪) ,‬והביא בירור גדול א‪ ‬מה שאמרו‬
‫הוא‪ ,‬רק להיות הוא חפ‪ ‬של מצוה'‪ ,‬וכ‪ ‬הוא‬
‫במקור חיי‪) ‬סימ‪ ‬כ"ח( 'כיס הטלית ותפילי‪ ‬יהיו‬   ‫שצרי‪ ‬להביא מ‪ ‬החולי‪ ‬הוא רק בקרבנות או ג‪ ‬בשאר‬
‫נאי‪ ‬והדורי‪ ,‬שג‪ ‬אלו בכלל התנאה לפניו‬          ‫מצות‪ ,‬והביא ש‪ ‬קושיית מו"ז הגאו‪ ‬החרי‪ ‬מו"ה וואל‪‬‬
                                                ‫באסקאוויטש זצ"ל בספרו סדר המשנה על הרמב"‪‬‬
                                 ‫במצות'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬  ‫הלכות תלמוד תורה פרק א' הלכה ח'‪ ,‬שהקשה על מה‬
                                                ‫שאמרו במנחות ד‪ ‬צ"ט אפילו לא קרא אד‪ ‬אלא קריאת‬
‫עיי‪ ‬במועד לכל חי להגר"ח פלאג'י )סימ‪ ‬כ"ג‬       ‫שמע שחרית וערבית קיי‪ ‬לא ימוש וכו'‪ ,‬ואי‪ ‬אפשר‬
‫אות מ"ו( 'מנהג יפה להשי‪ ‬האתרוג בתיבה‬           ‫לקיי‪ ‬מצות עשה של תלמוד תורה בקריאת שמע של‬
‫קטנה ולא בסודר‪ ,‬דמוליד ריחא א‪ ‬יחלי‪‬‬            ‫שחרית וערבית הלא קיי"ל בחגיגה ובכמה מקומות בש"ס‬
‫הסודר'‪ .‬ובספר מנהג ישראל תורה )סימ‪ ‬תרנ"ח‬       ‫דכל דבר שבחובה אינו באה אלא מ‪ ‬החולי‪ ‬ונפקא ל‪‬‬
‫אות א'( הביא בש‪ ‬ספר שובע שמחות שכתב‬            ‫מקרא‪ ,‬ולא בלבד לעני‪ ‬קרבנות קיי"ל כ‪ ‬אלא אפילו לעני‪‬‬
‫'שהאתרוג רומז לכת הצדיקי‪ ‬שיש בה‪ ‬טע‪‬‬           ‫תענית נמי הכי הוא וכו'‪ ,‬וא‪ ‬כ‪ ‬כיו‪ ‬שהוא דבר הבא מ‪‬‬
‫וריח‪ ,‬היינו תורה ומעשי‪ ‬טובי‪ ,‬ועל פי זה‬        ‫החובה ללמוד בכל יו‪ ‬זה פעמי‪ ‬אחת בבוקר והשנית‬
‫לרמז וכו'‪ ,‬אבל שלא בשעת מצותו נשארי‪ ‬רק‬         ‫בערב הוא באה‪ ,‬וג‪ ‬הוא מחוייב בכל יו‪ ‬שתי פעמי‪ ‬א‪‬‬
‫הג' מיני‪ ‬יחד והאתרוג נתרחק מה‪ ‬ומצניעי‪‬‬        ‫כ‪ ‬אי‪ ‬יוצא בקרי"ש שאינו חולי‪ ‬ורשות‪ ,‬דבר שבחובה‬
‫אותו בכלי סתו‪ ,‬לרמז שהצדיק צרי‪ ‬שיתרחק‬
‫מהמוני‪ ‬אחר כ‪ ‬ויל‪ ‬להתבודד בחדרו‪ ,‬ולא‬                     ‫ללמוד התורה‪ ,‬עיי‪ ‬עוד ש‪ ‬שהארי‪ ‬בזה(‪.‬‬
‫להיות תמיד עמה‪ ,‬פ‪ ‬ימשו‪ ‬אחריה‪ ,‬זולת‬
‫בעת לעשות לה'‪ ,‬עיי"ש‪ .‬וא‪ ‬שלא כתב שצרי‪‬‬         ‫מח‪ .‬כ‪ ‬כתב בספר חסידי‪) ‬סימ‪ ‬קכ"ט( 'כבד‬
‫להיות קופסא נאה‪ ,‬מכל מקו‪ ‬כבר נתבאר‬             ‫את ה' מהונ‪ ,‬אתה קונה ארגז לשמור‬
                                                ‫כס‪ ‬וזהב‪ ,‬יותר יש ל‪ ‬לקנות ארגז נאה להצניע‬
   343   344   345   346   347   348   349   350   351   352   353