Page 353 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 353 - 12-Front 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬א | דיני ממונות השייכי‪ ‬במצות ארבעה מיני‪ ‬שנט‬

‫סימ‪ ‬תרנו‬

‫שמירת האתרוג כשהול‪ ‬לשאול שאלת חכ‪‬‬ ‫‪1‬‬

‫כב‪ .‬מי שלקח אתרוג לשאול שאלת חכ‪ ,‬יש בזה כמה פרטי‪ ‬ונבאר‪.‬‬

‫]א[ א‪ ‬מחירו קבוע והאתרוג חביב עליו לקנותו‪ ,‬הוא מתחייב אפילו באונסי‪‬‬
‫כשנאנס בדרכו לחכ‪‬סג‪.‬‬

‫]ב[ אבל לאחר שבדקו החכ‪ ‬ולא הוטב בעיניו‪ ,‬נחלקו הפוסקי‪ ‬יש אומרי‪‬סד‬
‫שיש לו די‪ ‬שומר שכר שחייב רק בגניבה ואבידה‪ ,‬ויש אומרי‪‬סה שיש לו די‪‬‬
‫שומר חינ‪ ,‬וחייב רק על פשיעה‪ .‬ויש אומרי‪‬סו שחייב א‪ ‬באונסי‪ ‬כשואל‪.‬‬

‫]ג[ א‪ ‬לקח כמה אתרוגי‪ ‬להראות‪ ‬לחכ‪ ,‬נחלקו הפוסקי‪ ‬א‪ ‬בדר‪ ‬הליכה‬
‫חייב בשמירה על כל האתרוגי‪ ‬כדי‪ ‬שואל‪ ,‬וחייב באונסי‪ ‬על כול‪ ,‬או שחייב‬

‫רק על אחד מה‪ ‬שרוצה לקנותסז‪.‬‬

‫]ד[ לקח כמה אתרוגי‪ ‬לבדוק אצל חכ‪ ‬את כשרות‪ ‬והידור‪) ‬שנתבאר באות‬
‫ג(‪ ,‬חייב על כול‪ ‬בגניבה ואבידה‪ ,‬לדעת כול‪‬סח‪.‬‬

‫]ה[ בלקח כמה אתרוגי‪) ‬הנתבאר באות ג ‪ ‬ד(‪ ,‬כשהוא כבר בדר‪ ‬חזרה מהחכ‪‬‬
‫‪ ‬כאשר כבר ברר לעצמו את האתרוג הנרצה‪ ,‬חייב על אתרוג שבירר לעצמו‬
‫אפילו על אונסי‪ ,‬ועל שאר האתרוגי‪ ‬דינו כמו שנתבאר )אות ב( לעני‪ ‬אתרוג‬

‫אחד בדר‪ ‬חזרהסט‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫סז‪ .‬עיי‪ ‬פתחי חוש‪) ‬פקדו‪ ‬ושאלה פרק א' הערה‬ ‫סג‪ .‬חו"מ סימ‪ ‬ר' סעי‪ ‬י"א‪ ,‬כי על ידי שהגביהו‬ ‫‪otzar arbaat hminim‬‬
‫ע"ג( שלדעת הפוסקי‪ ‬שחיוב אונסי‪‬‬ ‫ליטלו הוא נכנס לרשותו‪ ,‬ואי‪ ‬המוכר יכול‬
‫בלוקח כלי‪ ‬על מנת לבקר‪ ‬הוא מכיו‪ ‬שהוא‬ ‫לחזור בו עוד מהמכירה‪ ,‬אבל הלוקח יכול‬
‫נחשב לשואל‪ ,‬א‪ ‬כ‪ ‬הרי הוא כשואל על כול‪,‬‬ ‫לחזור בו‪ ,‬מכל מקו‪ ‬מידת חסידות הוא שלא‬
‫אבל לדעת הפוסקי‪ ‬שהחיוב הוא מחמת שהוא‬ ‫לחזור בו‪ ,‬כ‪ ‬כתב הטור ש‪ .‬עיי‪ ‬פתחי חוש‪‬‬
‫כלוקח‪ ,‬נתחייב באונסי‪ ‬רק על אחד‪ ,‬שהרי אי‪‬‬ ‫)קניני‪ ‬סימ‪ ‬י"ג הערה מ"ד( א‪ ‬צרי‪ ‬כוונה למעשה‬
‫בדעתו לקנות אלא אחד מה‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ .‬עיי‪‬‬
‫קני‪ ‬כדי להתחייב באונסי‪.‬‬
‫עוד בדבריו )קניני‪ ‬פרק י"ג סו‪ ‬הערה מ"ד(‪.‬‬
‫סד‪ .‬דעת הטור ש‪ ‬סעי‪ ‬ט"ז‪.‬‬
‫סח‪ .‬כ‪ ‬כתב בפתחי חוש‪) ‬ש‪ ,(‬כיו‪ ‬שהוא‬
‫בודאי כשומר שכר‪ ,‬כיו‪ ‬שיש לו הנאה זו‬ ‫סה‪ .‬כ‪ ‬הוא דעת הרמ"ה )ב"ב פרק ה' סימ‪ ‬קכ"ה(‪,‬‬
‫שיכול לברור איזה שירצה‪ ,‬לכ‪ ‬הרי הוא נעשה‬ ‫והובא בטור ש‪.‬‬
‫עכ"פ כשומר שכר‪ ,‬אלא שנחלקו הפוסקי‪ ‬א‪‬‬
‫חייב ג‪ ‬על האונסי‪ ‬כשואל‪ ,‬כמו שנתבאר‬ ‫סו‪ .‬הוא דעת הרשב"‪) ‬ב"ב ד‪ ‬פ"ז ע"ב( והרא"ש‬
‫שהובא בטור ש‪ ,‬ועיי‪ ‬סמ"ע )ש‪ ‬ס"ק ל'(‬
‫בהערה הקודמת‪.‬‬ ‫שתמה על המחבר למה השמיט את דברי‬

‫סט‪ .‬פתחי חוש‪) ‬ש‪.(‬‬ ‫הרשב"‪ ‬והרא"ש‪.‬‬